וינילים לדבילים, פרק 1: כחול מזעזע

מחקרים בלשניים ארכיאולוגיים-אנתרופולוגיים מעמיקים סוברים כי בתקופות היסטוריות מסויימות, הילידים בארץ ישראל התקשו בקריאת השפה האנגלית ובהבנתה, במיוחד כשזו הופיעה על גבי עטיפות תקליטי ויניל. לכן, הודפסו בארץ ישראל תקליטים רבים כשעליהם כיתובים בעברית, לנוחות הציבור המתקשה בהבנת הנקרא. מדי פעם, נציג את המשעשעים שבהם בפינה זו. תרומות הציבור תתקבלנה בברכה.

זה יגמר בדמעות – אנתולוגיית השירים העצובים בהיסטוריה

סובלים ממלנכוליה כרונית? אוהבים לפתוח את הבוקר עם Hurt של ג'וני קאש? עדיין מנגבים את הלחלוחית בעיניים מההופעה של קורט ואגנר בבארבי? מתכרבלים בלילות סגריריים לצלילי ניק דרייק? חושבים שהקאבר של ג'ף באקלי ל"הללויה" הוא פסגת היצירה האנושית? תרשו לי להמליץ על ספר שמתאים לכם כמו פלסטר ופולידין לפצע פתוח. It Will End In Tears של אדם ברנט הואטלינג (הוצאת הארפר קולינס) יגיש לכם ב-400 עמודים אנתולוגיה תמציתית של השירים והקטעים המוסיקליים העצובים ביותר בהיסטוריה: מהאדג'יו למיתרים של סמואל בארבר, דרך המלנכוליה של ז'אק ברל ואדית פיאף, עבור בקאנטרי הנוגה של ג'ורג' ג'ונס, האנק וויליאמס וטאונס ואן זאנדט, בבלוז הקיומי של סקיפ ג'יימס ועד לדיכאון הכבד נוסח רוברט ווייאט, רד האוס פיינטרס, ספארקלהורס, רדיוהד והמון אחרים. יש כאן עשרות פרופילים ביוגרפיים של אמנים שהפכו את העצב לאמנות נשגבת, לצד מאמרים על אספקטים שונים שהביאו ליצירת השירים העצובים בהיסטוריה (פרק על בכי ודמעות, על גירושין ובגידות, על אסונות ומשברים כלכליים, על מחלות והתאבדויות וכד') יש גם מאמרים המוקדשים לשיר אחד בלבד (למשל Strange Fruit של בילי הולידיי, או Love Will Tear Us Apart של ג'וי דיוויז'ן) ולקינוח, רשימת "100 השירים העצובים של כל הזמנים". למרות הנושא הכבד למראית עין, הספר נגיש מאוד וכתוב בהומור ומתוך ידע רב ואהבה אמיתית למוסיקה. אתם יכולים להזמין אותו מכאן. רק אל תבואו לבכות לי אחר כך.

It Will End In Tears

מס' 1 ברשימה

מס' 100 ברשימה

פינת הביזאר: רוק מתקדם בספינת שעשועים

נתקעתם בלי תעסוקה בחול המועד פסח? חרדים מהפקקים בכביש 4? מחפשים דיל של הרגע האחרון? למה שלא תירשמו להפלגת ספינת התענוגות האולטרה-מפנקת MSC Poesia, שיוצאת מפורט לודרדייל, פלורידה ועוברת גם באיי קיימן ובג'מייקה. אבל זו לא סתם הפלגה, זהו "קרוז אל הקצה". מזכיר לכם משהו? נכון, זה רפרנס ישיר לאלבום Close to the edge של Yes. למה? כי מדובר ב"הפלגת פרוגרסיב רוק" עם הופעות של אושיות ז'אנר כמו (הפתעה! הפתעה!) Yes וגם הסופרגרופ U.K וגם סטיב האקט (אקס-ג'נסיס) וגם הלהקה של קארל פאלמר מ-ELP וגם טנג'רין דרים, נקטאר ועוד. אז אם בא לכם לשמוע את Firth Of Fifth בזמן שאתם מורחים שמן שיזוף על הדק העליון, להתענג על Roundabout מלווה את שקשוק הז'יטונים בקזינו או ליהנות מסולו תופים של 134 דקות בעוד אתם לוגמים מרגריטה קפואה ומביטים, שלובי זרועות עם בן/בת זוגכם אל מרחבי האוקיינוס, לחצו כאן להרשמה. אגב, ההפלגה יוצאת היום. ושרק יהיה פסח שמח, כשר ומתקדם לכולנו.

 

בונוס: ואם, מאיזושהי סיבה, עדיין בא לכם לצאת לשיט בספינת תענוגות, קראו את הספר המעולה הזה ותרדו מהרעיון לתמיד. חג שמח.

A Supposedly Fun Thing I'll Never Do Again

C'est לביא

השבוע יצא לאור, ביוזמת "קול הקמפוס", האלבום "פרוייקט הלביא", שכולל שישה עשר ביצועים מחודשים ליצירותיו המוכרות והמוכרות פחות של אריק לביא הגדול. אם עוד לא שמעתם או לא הורדתם מאיזושהי סיבה, עכשיו הזמן לעשות את זה. אפשר להקשיב בחינם, או להוריד בתשלום סמלי של 10 ש"ח.

(גילוי נאות: הכותב משתתף באלבום ואף העניק לו את שמו)

להאזנה / הורדת  "פרוייקט הלביא"

בונוס: תוכנית רדיו של גלי צה"ל מ-1974: מולי שפירא ואבי קורן משוחחים עם אריק לביא על אלבומו "שיר הוא לא רק מילים"

גלידה? ויניל!

תמונות מבזאר התקליטים בדיזנגוף. שישי 22 במרץ 2013

 

אמר ונשאר בחיים:

"Are you off your head?! You'll never get that played on the radio!"

סר אלטון ג'ון, על "רפסודיה בוהמית" של קווין,1975

ב- 59 מילים: Master P – Al Capone

בלי פלואו משוכלל, ליריקה מתוחכמת או כריזמה מיוחדת, מאסטר פי הצליח איכשהו להיות אחד הראפרים הכי מצליחים בניינטיז. מכר אלבומים בכמויות, עשה סרטים, טבע מטבעות לשון ("I'm 'Bout It") ואפילו החתים את סנופ דוג. בעשור האחרון הוא די נעלם ועכשיו הוא מנסה לחזור עם מיקסטייפ חדש, שנשמע בדיוק כמו מאסטר פי הישן. נחמד בשביל הנוסטלגיה, אבל מייגע ומתיש בהמשך.

(Master P – Al Capone  (No Limit Forever Records

(אפשר להוריד מכאן)

הצליל עדיין מכוון: יצחק קלפטר, שיעור מוסיקה ב"רימון"

בית הספר למוסיקה "רימון" ברמת השרון פתח במסורת נפלאה של אירוח אמנים ישראלים בולטים ל"שיעור מוסיקה" אינטימי, המשודר גם בגלי צה"ל. אמש התארח שם יצחק קלפטר לשיחה עם יהודה עדר ויואב קוטנר. יצחק, הישיר, הפתוח והצנוע ולהחריד, ביצע כמה משיריו הידועים וסיפר על ילדותו, על החיים והבריאות, על גיטרות וכתיבת שירים, על סולמות, מודוסים וקונטרפונקטים, על הצ'רצ'ילים ואריק אינשטיין, על כוורת ואחרית הימים על האנק מרווין, ג'ימי הנדריקס, קית' ריצ'רדס, מארק קנופלר, ווס מונטגומרי וג'נגו ריינהרט. קלפטר ניתח כמה מהסולואים המפורסמים שלו ("העץ הוא גבוה", "שיר סתיו", "היא כל כך יפה", "נפגשנו", "ככה היא באמצע", "יוסי מה נשמע") וצפה באנסמבל רימון מבצע כמה משיריו הידועים בעיבודים חדשים.

ולסיום, סקופ קטן: קוטנר סיפר, בשיחה מאחורי הקלעים, שבקרוב, לקראת האיחוד המדובר של כוורת, ייצא לאור מארז של שישה דיסקים ובו קטעים נדירים שלא הושמעו מעולם: הקלטות מהופעות חיות, משידורי רדיו, מחזרות ועוד. נשמע טוב.

קלפטר ועדר מאלתרים בלוז

 

קלפטר והאנסמבל מבצעים את "נפגשנו"

דינוזאורים עושים פניקס

ההרכב הצרפתי Phoenix הוציא רק לפני כמה שבועות את הטרק Entertainment וכבר ג'יי מאסקיס ושני חבריו מבוסטון עושים לו יופי של קאבר/רימיקס.

את Dinosaur Jr יצא לי לראות פעמיים, בהפרש של 18 שנה. בפעם הראשונה הופיעה קצת לפניהם להקה קטנה בשם נירוונה, אבל זה כבר סיפור לפוסט אחר… אחלה ביצוע. תיהנו!

תמונה אחת שווה: כוורת, 1984. הקאמבק הראשון.

שבעת המופלאים שוב חוזרים בקיץ הקרוב, אחרי שכבר התקמבקו קמבוק והתקמבק באייטיז ובניינטיז. רק שהפעם יש תחושה שזוהי הפעם האחרונה למי שלא הספיק. אז לכבוד המאורע קבלו שליפה מהארכיון הפרטי: התוכניה שחולקה (או נמכרה, לך תזכור) בכניסה להופעת הקאמבק הראשונה (ע"ע "מאיר ואלון"), היכל התרבות ת"א, יוני 1984. לחיצה על התמונה להגדלה – ואם מישהו מעוניין בסריקה מלאה של כל החוברת, תגידו ונראה מה אפשר לעשות.