זה יגמר בדמעות – אנתולוגיית השירים העצובים בהיסטוריה

סובלים ממלנכוליה כרונית? אוהבים לפתוח את הבוקר עם Hurt של ג'וני קאש? עדיין מנגבים את הלחלוחית בעיניים מההופעה של קורט ואגנר בבארבי? מתכרבלים בלילות סגריריים לצלילי ניק דרייק? חושבים שהקאבר של ג'ף באקלי ל"הללויה" הוא פסגת היצירה האנושית? תרשו לי להמליץ על ספר שמתאים לכם כמו פלסטר ופולידין לפצע פתוח. It Will End In Tears של אדם ברנט הואטלינג (הוצאת הארפר קולינס) יגיש לכם ב-400 עמודים אנתולוגיה תמציתית של השירים והקטעים המוסיקליים העצובים ביותר בהיסטוריה: מהאדג'יו למיתרים של סמואל בארבר, דרך המלנכוליה של ז'אק ברל ואדית פיאף, עבור בקאנטרי הנוגה של ג'ורג' ג'ונס, האנק וויליאמס וטאונס ואן זאנדט, בבלוז הקיומי של סקיפ ג'יימס ועד לדיכאון הכבד נוסח רוברט ווייאט, רד האוס פיינטרס, ספארקלהורס, רדיוהד והמון אחרים. יש כאן עשרות פרופילים ביוגרפיים של אמנים שהפכו את העצב לאמנות נשגבת, לצד מאמרים על אספקטים שונים שהביאו ליצירת השירים העצובים בהיסטוריה (פרק על בכי ודמעות, על גירושין ובגידות, על אסונות ומשברים כלכליים, על מחלות והתאבדויות וכד') יש גם מאמרים המוקדשים לשיר אחד בלבד (למשל Strange Fruit של בילי הולידיי, או Love Will Tear Us Apart של ג'וי דיוויז'ן) ולקינוח, רשימת "100 השירים העצובים של כל הזמנים". למרות הנושא הכבד למראית עין, הספר נגיש מאוד וכתוב בהומור ומתוך ידע רב ואהבה אמיתית למוסיקה. אתם יכולים להזמין אותו מכאן. רק אל תבואו לבכות לי אחר כך.

It Will End In Tears

מס' 1 ברשימה

מס' 100 ברשימה