שחור – חייו ומותו של זוהר ארגוב

במדף הכחוש ממילא של ספרי מוסיקה בעברית, ניכר עוד יותר חסרונן של ביוגרפיות. איך זה שעד היום, אחרי 65 שנות מוסיקה ישראלית, אין עדיין ביוגרפיה מקיפה של אריק אינשטיין, נניח, או של שושנה דמארי, או מאיר אריאל או של שלמה ארצי – ואלה רק דוגמאות מקריות. כל חובב מוסיקה בעולם שחפצה נפשו לדעת את מסלול חייהם והקריירות של אלביס, דילן, קלפטון, סינטרה, ג'אגר, זאפה, הולידיי, דייויס, יו ניים איט – צריך רק לשלוח יד למדף (או למקלדת) ולבחור מתוך אינספור ספרים שנכתבו על אותם אייקונים מוסיקליים-תרבותיים חשובים. ובישראל, כמו בישראל- כלום. נאדה. גורנישט. ספרו של רינו צרור על זהר ארגוב הוא הקרוב ביותר לביוגרפיה רשמית של הזמר המנוח, שהיום כבר ברורה השפעתו המכרעת על המוסיקה הישראלית. ביוגרפיה, אבל עם טוויסט. הספר מורכב בעצם מראיונות שערך צרור, אז עיתונאי צעיר, מייד לאחר מותו של זוהר, עם אנשים שהכירו אותו. אמנים, קולגות, בעלי מועדונים, בני משפחה, שכנים ומכרים מזדמנים. עוד מצורפים לספר תמליל משפט האונס, תוכן התיק הפלילי שנפתח לארגוב ואפילו טקסט ממחזה שארגוב כיכב בו בבית הספר. כל אלה מצטרפים לפסיפס מרתק של זוהר: האיש, האמן, המאהב, בן המשפחה, החבר והמכור. נכון, זו לא ביוגרפיה סטנדרטית, מוצלבת ומתוחקרת לפרטי פרטים, אבל דווקא מכלול העדויות הסובייקטיביות (ולעתים הסותרות) של המרואיינים שופך אור חדש על דמותו של ארגוב, שצדדים רבים בה עדיין נותרו בצל, למרות הפופולריות העצומה שזכה לה והעיסוק המתמיד בשיריו, שנדמה כי רק הולך ומתגבר מאז מותו, בחורף 1987.

(הוצאת ידיעות ספרים. לרכישה מכאן)

שחור

מודעות פרסומת

תגיות: , , ,

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: