מיקסמאסטר רנדי, די.ג'יי ריד ואמ.סי בוב: כשרוקרים מראפרפים

ה-4 ביולי 1986 היה יום מכונן בתולדות המוסיקה הפופולרית. זה היה היום שבו שוחרר הסינגל  ההיסטורי Walk This Way שחיבר יחד להקת רוק לבנה מבוסטון עם שלישיית ראפ אפרו-אמריקאית מקווינס. הקליפ, שהציג שבירת מחיצות (מטאפורית ומעשית – חפשו את הקליפ…) בין שני הסגנונות, היה ללהיט ענק והקליפ שלו חרך את האמ.טי.וי. זו היתה עסקה משתלמת מאוד לשני הצדדים המשתתפים: ל-RUN DMC נתן השת"פ חשיפה לקהל פרברי לבן חובב רוק קלאסי, ולאירוסמית' זריקת החייאה לקריירה מדשדשת, שזכתה לקאמבק מוצלח בסוף העשור. אחר הגיעו שיתוף הפעולה של Anthrax ופאבליק אנמי, פסקול הסרט Judgment Night, שהפגיש ראפרים עם אמני אינדי, גראנג' ומטאל, הפציע ז'אנר ה-Nu Metal (לימפ ביזקיט, לינקין פארק, Korn ודומיהן) והשאר היסטוריה.

אבל RUN DMC ואירוסמית' לא היו היחידים. באותה תקופה שבה הראפ, במיוחד זה הניו יורקי, החל להראות סימנים של הצלחה מסחרית ואמנותית, היו כמה אמני רוק שניסו, בזהירות מתבקשת, לשלב את הסגנון החדש-יחסית ביצירה שלהם.

לו ריד

The Original Wrapper, 1986

ריד, שאף פעם לא פחד מנסיונות מוסיקליים ומהליכה בשבילים לא מקובלים, מנסה, בגיל 44, להתחיל לראפרפ. התוצאה,במקרה הזה, נשמעת למרבה הצער די מאולצת ושטוחה. אבל שאפו על הניסיון. האלבום ממנו לקוח השיר, Mistrial, הוא אחד החלשים בקריירה של ריד ומומלץ למעריצים בלבד. אחרי שלוש שנים הוציא ריד את יצירת המופת New York וכיפר בגדול על האלבום המקושקש הזה.

 

בוב דילן עם Kurtis Blow

Street Rock, 1986

קרטיס בלואו הוא חלוץ היפ הופ אמיתי, שעזר לבנות את היסודות לז'אנר. כאחד הראפרים הראשונים שהוציאו אלבום מלא, בלואו היה כוכב כבר ב-1980, עם הלהיט הענק The Breaks. בשנת 1986, כשבלואו כבר היה נחשב ראפר Old School ששיאו מאחוריו, יצא האלבום Kingdom Blow ובטרק הפותח התארח לא אחר מאשר בוב דילן. דילן סיפר באוטוביוגרפיה שלו כי בלואו הכיר לו את המוסיקה של RUN DMC, Ice-T, NWA  ופאבליק אנמי ומפרט בהתלהבות ובהערכה את תחושותיו למשמע הראפרים החדשים, החצופים והרעננים, שלא מפחדים להגיד בדיוק את מה שהם חושבים, בדיוק כמו שדילן עצמו עשה באלבומיו הקלאסיים.

(לשיר אין קליפ רשמי)

רנדי ניומן

Masterman and Baby J, 1988

היהודי השלישי ברשימה, אשף הסאטירה הקליפורני, שילב באלבומו Land Of Dreams קטע ראפ שבמיטב הסגנון הניומני מושר דרך עיניו של מישהו אחר, בחור צעיר (לבן?) ועילג למדי שנקרא Masterman המתפאר בכישוריו, כמקובל בשירי אגו בראפ. ניומן עוקץ את הראפ השחצני, המוגזם והמופרך של התקופה. ואולי זאת בכלל פרודיה על נערים לבנים שמנסים להיות שחורים? או חלק מפסיפס הטיפוסים של L.A שמשרטט ניומן באלבום כולו? בכל מקרה, למרות שמבחינת פלואו והגשה, ניומן הוא לא אייס קיוב, סנופ או ביגי, שווה האזנה.

 

(לשיר אין קליפ רשמי)

ראש

Roll The Bones, 1991

להקת הפרוג-הארד-רוק הקנדית ניסתה, באחד מאלבומיה הפחות טובים, להתחבר לטרנדים עכשוויים. לצערנו, ללא הרבה הצלחה. כרגיל, המתופף ניל פירט כתב את המילים (לטענתו, בהשפעת ראפרים מצליחים מאותה תקופה כמו אל אל קול ג'יי ופבליק אנמי) והסולן גדי לי מבצע את הראפ בקול שעוות באמצעים אלקטרוניים. התוצאה מביכה למדי ולא עושה חסד לא עם ז'אנר ההיפ הופ ולא עם Rush. בכל מקרה, הנה זה.

 

מיקי הארט וג'רי גרסיה (גרייטפול דד)

Fire On The Mountain – Rap Version

במהלך 30 שנות קיומם, התנסו הגרייטפול דד במגוון סגנונות: פסיכדליה, פולק, בלוז, קאנטרי, בלוגראס, ג'אז חופשי וכל מה שביניהם. הנה גרסה שהוקלטה ב-1974, כנראה לאלבום סולו של המתופף מיקי הארט (אלבום שלא יצא מעולם). זהו נסיון לעשות גרסת ראפ לאחד השירים היותר מוכרים של הדד, עם ניחוח רגאיי-קליפסו קליל. הארט מנסה כוחו בראפ, גרסיה נותן בגיטרה והתוצאה חביבה ביותר, בטח כשמדובר בשנת 74', כשהראפ עדיין לא עלה על הרדאר של המוסיק הפופולרית האמריקאית. בכל מקרה, הטרק הזה מעולם לא שוחרר באופן רשמי.

בונוס טרק: בריאן ווילסון, Smart Girls, סוף שנות השמונים

זו לא פרודיה! זה שיר פרומו שהוקלט ע"י מנהיג ה-Beach Boys ונשלח לתחנות רדיו, אבל מעולם לא יצא רשמית (תודה לרום אטיק)

 

מודעות פרסומת

תגיות: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , ,

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: