ארכיון | אפריל 2013

שני J במחיר אחד

Jay-Z נסע עם ביונסה לקובה, כתב על זה שיר חדש והתחיל שערורייה קטנה ומשעשעת שאפילו הבית הלבן נאלץ להתערב בה.

 

וטרק גנוז ומצויין של שתי אושיות היפ הופ מנוחות מדטרויט, Jay Dilla ft. Proof עלה לרשת השבוע.

תיהנו.

 

וינילים לדבילים: ספיישל נחש לבן

מחקרים בלשניים ארכיאולוגיים-אנתרופולוגיים מעמיקים סוברים כי בתקופות היסטוריות מסויימות, הילידים בארץ ישראל התקשו בקריאת השפה האנגלית ובהבנתה, במיוחד כשזו הופיעה על גבי עטיפות תקליטי ויניל. לכן, הודפסו בארץ ישראל תקליטים רבים כשעליהם כיתובים בעברית, לנוחות הציבור המתקשה בהבנת הנקרא. מדי פעם, נציג את המשעשעים שבהם בפינה זו. תרומות הציבור תתקבלנה בברכה.

whitesnake1 whitesnake2

מכשיר ציטוט: דייב גרוהל על ניקלבאק

"I've heard that if you play a Nickelback song backwards, you hear messages from the Devil. But worse, much much worse: if you play a  Nickelback song forwards, you hear Nickelback"

dave grohl

חיות בסרט

אין מה לראות בטלוויזיה בסופ"ש? נשבר ה__ן מריאליטי ופרסומות? ניתקו לכם את הכבלים?

הנה שלושה סרטי הופעות חיות שאפשר, צריך ואף חובה לראות:

The Last Waltz

ב-25 בנובמבר 1976 הופיע בפעם האחרונה ההרכב הקלאסי של The Band, אחת מלהקות הרוק הטובות ביותר בכל הזמנים, במופע פרידה אחרון. רוברטסון, הלם, מנואל, הדסון ודאנקו הזמינו למופע חברים, קולגות ושותפים לדרך מכל שלבי הקריירה הענפה שלהם: ד"ר ג'ון, אריק קלפטון, ואן מוריסון, מאדי ווטרס, ג'וני מיטשל, ניל יאנג, רינגו סטאר, ניל דיימונד, פול באטרפילד, רוני הוקינס וכמובן את בוב דילן, ש-The Band היתה להקת הליווי שלו לסירוגין בין 1966-1974. מרטין סקורסזה תיעד את הקונצרט, ראיין את חברי הלהקה מאחורי הקלעים ויצר את אחד מהסרטים המוסיקליים הגדולים של כל הזמנים.

לחצו כאן לצפייה בסרט המלא

 

Stop Making Sense

הבמאי ג'ונתן דמי ("שתיקת הכבשים", "פילדלפיה", "נשואה למאפיה") הצליח לתעד את מופע הבמה הייחודי של Talking Heads בדיוק בזמן שהלהקה שינתה כיוון מהרכב פולחן פוסט-פאנק ניו יורקי למכונת להיטי פופ מתוחכמים. הסולן דייויד ברן, שעיצוב וויזואליה תמיד קיבלו אצלו מקום של כבוד לצד המוסיקה, תרם את חזונו הייחודי (ואת החליפה הגדולה הבלתי נשכחת) וגייס נבחרת נגני Fאנק מעולים להרחבת העיבודים ואפשרויות הסאונד. גם מי שלא מתמצא לעומק בפועלה של הלהקה, בטח יזהה את Burning Down The House ואת Psycho Killer שפותח את הסרט באופן בלתי נשכח.

 

The Up In Smoke Tour

שנת 2000 היתה שנה לא רעה להיפ הופ. ובעקבות ההצלחות המסחריות האדירות של ד"ר דרה ואמינם, החליט הדוקטור לקחת את הקצפת של הגנגסטא ראפ הקליפורני לסיבוב הופעות של חודשיים וחצי ברחבי ארה"ב וקנדה. על המשאית עלו, לפרט לדרה ואמינם, גם סנופ דוג, אייס קיוב, נייט דוג, אקזיביט, וורן ג'י והרבה אחרים. בהרבה מקרים הופעות ראפ סובלות מחובבנות ומסטנדרטים נמוכים, אבל תסמכו על דרה שבהפקה שלו הכל מתקתק, מושקע ומרשים. הסרט שתיעד את הטור הוא מעדן לכל חובב היפ הופ, במיוחד מז'אנר החוף המערבי.

וינילים לדבילים: שורשי העשב

מחקרים בלשניים ארכיאולוגיים-אנתרופולוגיים מעמיקים סוברים כי בתקופות היסטוריות מסויימות, הילידים בארץ ישראל התקשו בקריאת השפה האנגלית ובהבנתה, במיוחד כשזו הופיעה על גבי עטיפות תקליטי ויניל. לכן, הודפסו בארץ ישראל תקליטים רבים כשעליהם כיתובים בעברית, לנוחות הציבור המתקשה בהבנת הנקרא. מדי פעם, נציג את המשעשעים שבהם בפינה זו. תרומות הציבור תתקבלנה בברכה.

The Grassroots

ב-59 מילים: Goldie – The Alchemist: The Best Of Goldie 1992-2012

גולדי (קליפורד ג'וזף פרייס), בן לאב ג'מייקני ואם סקוטית, הוא הפנים המזוהות ביותר עם ז'אנר הדראם-אנד-בייס (או ג'אנגל, אם תעדיפו) שפרח בבריטניה בתחילת-אמצע הניינטיז, בזכות שורה של סינגלים מבריקים ואלבום מופת אחד, Timeless שיצא ב-1995. בהמשך באו שת"פים עם בואי וגלאגר, רומן עם ביורק ותפקיד בסרט ג'יימס בונד. האוסף המצויין הזה כולל את הסינגלים החשובים, פנינים מאלבומים ושלל רמיקסים מעולים.

The Alchemist

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

Goldie – The Alchemist: The Best Of Goldie 1992-2012

3xCD לייבל: Warner Bros U.K. לרכישה.

צלילה חוזרת: קומון – Universal Mind Control

 

 

 

Very Common

(פורסם ב"עכבר העיר" ת"א, 01.01.2009)

אל האלבום החדש של קומון ניגשתי בידיים רועדות ובאוזניים חוששות. ככה זה כשאמן אהוב ומוערך מוציא אלבום שנקטל כמעט פה אחד על ידי המבקרים. ועוד יותר משונה כשמדובר באחד הראפרים העקביים והאיכותיים ביותר, שמקבל ביקורות משתפכות עוד מאמצע שנות ה-90'. אבל קומון מעולם לא היה אחד שמשחק לפי ציפיות המבקרים. חשבתם שהבחור בוהמיין שוחר שלום ורך-דיבור? קבלו דיס אכזרי על אייס קיוב. חשבתם שהוא ג'אז-ראפר אפרוצנטרי? הבחור משחרר אלבום פסיכדלי שמושפע מהנדריקס, ג'פרסון איירפליין  והביטלס. חשבתם, ב-2005, ששיתוף פעולה עם קנייה ווסט יניב אלבום להיטים מסחרי? קיבלתם את Be, אלבום מופת מפוקס וקוהרנטי. ועכשיו מגיעה היציאה החדשה, שגרמה למבקרים ומעריצים רבים לשפשף את הפדחת בתמיהה מהולה באכזבה. קודם כל, נסביר למי שאינו יודע, שקומון הוא מסמני האיכות של ההיפ הופ האמריקאי. ראפר מצפוני, בעל מודעות חברתית ופוליטית עמוקה, כזה שמחוייב לסביבתו וקהילתו ונמנע מקלישאות גנגסטא ריקניות או מסיפורים על זיונים, אקדחים ומכירת קראק, המקובלים כל כך בז'אנר. אבל אל תטעו- הבחור לא חנון. מדובר בבאטל-ראפר מושחז, שיכול לירוק אש ורבאלית על כל אמ.סי שמרגיז אותו. הין-יאנג הזה בין רכות ונחישות, בין שכלתנות לרגש, בין אולד-סקול והערכה לדור המייסדים ובין רצון תמידי לנתץ את גבולות הסגנון- כל אלה הופכים את קומון למה שהוא. דהיינו, אחד הראפרים המרתקים ביותר שאי פעם החזיקו מיקרופון. באלבום החדש עושה קומון עוד U-Turn מוסיקלי ומילולי, וחוזר אל ימי ראשית הראפ, אל המילים הפשוטות (יש שיאמרו פשטניות) של השוגרהיל גאנג, אל הביטים המכאניים של מנטרוניק והאלקטרו הבסיסי של אפריקה באמבטה, במקבץ של שירים קצרים שעוסקים בעיקר ברברבנות אולד-סקולית ובסקס. הפלואו המשוכלל נזנח לטובת תבניות ריימינג פשוטות, הטקסטים אלמנטריים במכוון ויש תחושה שקומון רצה להשיל מעליו, לפחות באלבום הזה, את גלימת המטיף, את תדמית המצפונאי המתבונן ופשוט לעשות קצת פאן. הנפטונז וקנייה עוזרים לו במשימה, עם הפקות מינימליסטיות ושריריות, שיושבות טוב על קונספט האולד/ניו סקול. לפעמים זה נשמע טוב (כמו ב-Gladiator המעולה) ולפעמים נופל קצת על הפנים (כמו בסקס-ראפ הדי-מביך Sex 4 Suga), אבל בסך הכל האלבום הקצר הזה (פחות מ-39 דקות) משתפר ומתייצב לקראת סופו ובהחלט לא מכתים את הקריירה של קומון באופן שפיצ'פורק, למשל, ניסו לרמוז. נכון, לא מדובר במאסטרפיס כמו Resurrection או Water For Chocolate, אבל קומון, כמו כל אמן גדול, מעניין גם ברגעים היותר ניסיוניים וביזאריים ומרתק גם בניסיונות שלא ממש מצליחים. בטוח שחובבי היפ הופ אמיתיים יחכו גם לאלבום הבא באוזניים פקוחות וסקרניות.

Geffen/הליקון

לרכישה

 

היפ הופ טוב: יאסין ביי (מוס דף) וקנייה ווסט

השבוע שוחרר הטרק המצויין הזה, שקנייה ווסט הפיק למוס דף לאלבום Tru3 Magic שיצא ב-2006 ומשום מה נשאר במגירה עד היום. תיהנו.

Kanye & Mos

Yasiin Bey (Mos Def) – The Light Is Not Afraid Of The Dark

Produced by Kanye West – Unreleased

(להורדה מכאן)

וינילים לדבילים: סגול כהה, להקה מס' 1 באופנת "מוסיקת המחתרת"

מחקרים בלשניים ארכיאולוגיים-אנתרופולוגיים מעמיקים סוברים כי בתקופות היסטוריות מסויימות, הילידים בארץ ישראל התקשו בקריאת השפה האנגלית ובהבנתה, במיוחד כשזו הופיעה על גבי עטיפות תקליטי ויניל. לכן, הודפסו בארץ ישראל תקליטים רבים כשעליהם כיתובים בעברית, לנוחות הציבור המתקשה בהבנת הנקרא. מדי פעם, נציג את המשעשעים שבהם בפינה זו. תרומות הציבור תתקבלנה בברכה.

Deep Purple

(תודה לעמרי עמית)