Archive | אוגוסט 2013

אמינם באירלנד – ביקורת הופעה Eminem + Guests at Slane Castle, Ireland

שיירות של אוטובוסים, ואנים ומכוניות פרטיות עשו את דרכן בשבילים צרים אל היעד- טירת סליין, כחמישים ק"מ צפונית לדבלין, כדי להשתתף באירוע המוזיקלי הגדול ביותר של השנה: אמינם ואורחים במרתון הופעות שהתחיל סביב 14:00 והסתיים עם האקורד האחרון של Lose Yourself סביב 22:35. האירים אוהבים לשתות והשתייה מתחילה כבר בדרך להופעה, שבימים כתיקונם לוקחת מקסימום 40 דקות והפעם לקחה כשלוש שעות, כששוטרי ה-Garda האירית המסכנים מנסים לנתב 80,000 איש בדרכים שנועדו פחות או יותר לעדר עיזים מסדר גודל בינוני.

20130817_163535

20130817_170243

אחרי נסיעה איטית ומפרכת אתה מגיע למגרש החנייה האדיר שהוכן עבור האירוע, מרחק של כרבע שעה הליכה ממקום ההופעה עצמה, עובר בדיקות בטחוניות שלא היו מביישות שום שדה תעופה בעולם המערבי וסופסוף נכנס לשטח הטירה.

20130817_174051

20130817_181817

בפנים, עשרות אלפי אירים (וגם לא מעט בריטים ואירופאים אחרים), רובם המכריע בגילאים שבין 16-25 עסוקים בשתיית בירה, ברכישת אוכל ומרצ'נדייז בסכומים לא סבירים, בגיפופים הדדיים ובעמידה בתורים: ל-ATM, לבאר, לשירותים. אה, כן, תוך כדי הם בוהים מדי פעם אל מסכי הענק שמשדרים מהבמה את הופעות החימום של  Chance The Rapper, של הסופרגרופ Slaughterhouse, של Yellawolf, Tyler, The Creator ו- Earl Sweatshirt, שלא ממש מצליחים להעביר את ההיפ הופ האפלולי שלהם אל הקהל שטובל בשמש אוגוסט החמימה שעוטפת את המתחם. רק האמ.סי הבריטי Plan B, שמלווה בלהקה חיה מצויינת, מצליח, בשעות אחה"צ המאוחרות ובגשם קל שיורד לסירוגין להתחיל ולחמם את הקהל לקראת המנה העיקרית.

20130817_185110

IMG-20130818-WA0003

20130817_182326

20130817_214524

ואז, ב-21:15 ניתן האות, הבמה מוחשכת ומסך לבן מקרין בענק את דמותו של אמינם שעומד מאחוריו. לצלילי פסנתר דרמטיים נשמט המסך ואמינם, עם הלהקה שלו, כולל זמרת ליווי וראפר-סיידקיק שלא הוצג לקהל בשמו, מתחיל בהפצצה עם הטרק החדש Survival ועוד כמה שירים משני האלבומים האחרונים שלו. אני מוכן כמעט להישבע שבשירים האלה, המהירים והמסובכים מבחינת Flow, אמינם נעזר בפלייבק שירה שמגבה אותו ווקאלית, מה שמוריד קצת מהספונטניות של ההופעה. הרי כבר אמר איש חכם אחד: "אל תקליט שיר ראפ שאתה לא יכול לבצע בהופעה", נו טוף, נחליק לשיידי את העניין הזה. מה שקצת יותר קשה להחליק הוא חוסר התיקשור של אמינם עם הקהל האוהד, המחבק, המעריץ, שחיכה לו שמונה שנים מאז שביטל במפתיע את ההופעה באותו מקום ב-2005. פרט לשניים-שלושה רגעים במהלך ההופעה בהם הבחור דיבר עם הקהל (כולל איזכור של אירלנד במהלך הלהיט Stan, שגרף תשואות מובנות), אמינם משאיר לסיידקיק שלו לעשות את רוב העבודה בין השירים, כולל הפעלות קהל, דיבורים והצגה חוזרת של האמן המרכזי אחת לכמה דקות. בסך הכל, ההופעה מאוד מתוקתקת ומתוכננת: סגמנט אחד של שירים חדשים, אחד של שירים מתחילת הקריירה, קטע הכולל להיטים עם אמנים אחרים (בו הוא מעלה לבמה את חברו Royce The 5'9) ומחרוזת בלדות הכוללת את Stan, Sing For The Moment ו-Like Toy Soldiers. הכל דופק מאוד מקצועי, בשילוב של הלהקה החיה עם די.ג'יי ומעט פלייבק. אחרי שלושה-ארבעה שירים אמינם זונח את הגיבוי המוקלט ושר Live למשך רוב ההופעה, תוך הפגנת שליטה עילאית בנשימה ובדיקציה ובלי אף נפילה או רגע אחד של עייפות.20130817_222227

20130817_212305

אחרי טיפה יותר משעה של הופעה, החברים יורדים מהבמה וחוזרים להדרן עם Lose Yourself וזהו. שעה ועשרים בסך הכל. האם זה שווה מחיר כרטיס של יותר משמונים יורו? אם מסתכלים על הפנים המחייכות והתשושות של רוב האנשים בקהל, נראה שכן. אבל אם הייתם שואלים אותם, לא בטוח שהייתם מקבלים תשובה קוהרנטית במיוחד – תוצאה של כמויות האלכוהול האדירות שנצרכו באירוע. עכשיו יש עוד ארבע שעות לצאת ממגרש החנייה הפקוק, ממנו מנסים מאות אוטובוסים ואלפי מכוניות לצאת דרך שער שמתאים מקסימום למעבר של פרה אירית אחת או מקסימום שתיים, אבל זה כבר סיפור אחר. את סקנדל Slane Girl נגלה ב-Irish Examiner רק כמה ימים אחר כך.

545221_222543257895938_1763446224_n

20130817_212751

לרשימת השירים שבוצעו בהופעה