צלילה חוזרת: רינגו סטאר והאול סטאר באנד – Live At The Greek Theater

(הביקורת פורסמה ב"עכבר העיר" באוגוסט 2010)

RINGO

מה עושים רוקרים בגיל 70 ? ככל שעובר הזמן, השאלה הזאת, שנראתה דמיונית בסיקסטיז, הולכת לנהיית רלוונטית יותר ויותר, עם התקרבות דור הנפילים (מקארטני, יאנג, דילן, קלפטון)  לגיל הנכבד הנ"ל. יש כאלה שנמוגים בשקט חזרה לתוך ערפילי האלמוניות, יש שפורשים ומתמסרים לחיי המשפחה, יש שממשיכים  לטחון את גרגירי הנוסטלגיה עד דק מול קהל שוחר זכרונות נעורים ויש מעטים שמצליחים, גם בגיל המופלג הזה, להמציא את עצמם מחדש ולחקור טריטוריות אמנותיות חדשות. ורינגו סטאר? הוא עושה דברים בסטייל של רינגו, כמו שתמיד עשה. אז כן רבותיי, קשה להאמין, אבל רינגו כבר חוגג שבעים. וזה כנראה התזמון מאחורי הוצאת אלבום ההופעה החדש שלו, שהוקלט ב-2008 ב"גריק ת'יאטר" בלוס אנג'לס. מאז פירוק הביטלס ב-1970, שיחרר המתופף החביב אלבומי אולפן בקצב מתון יחסית, חלקם, במיוחד אלה מהחצי הראשון של הסבנטיז, מצויינים באופן מפתיע, השאר משעממים למדי וחסרי תנופה והשראה, למעט יציאה-שתיים מוצלחות בכל אלבום, בדרך כלל תוצאה של קצת עזרה מידידים טובים מהשורה הראשונה של הרוק העולמי.

ואם דיברנו על חברים, זה בדיוק הקונספט של ה"אול-סטאר באנד", ההרכב המשתנה שרינגו לוקח איתו לדרכים אחת לכמה שנים. סטאר, שכנראה הבין שאין ביכולתו להחזיק על כתפיו מופע שלם, מגייס בכל פעם נבחרת רוקרים מובחרת ויחד הם מבצעים משירי הסולו של רינגו, קצת ביטלס וגם שירים שמזוהים עם כל משתתף בהרכב. זה התחיל מוצלח מאוד, בסיבוב של 1989, עם אנסמבל שכלל את ריק דאנקו וליבון הלם מ-The Band, את דוקטור ג'ון ובילי פרסטון, את נילס לופגרן וקלארנס קלמונס מה"אי סטריט באנד" של ספרינגסטין ואת ג'ו וולש, אקס-האיגלס והג'יימס גאנג. האלבום מאותו סיבוב, שיצא ב-1990, היה מהנה ביותר והדגיש את הכיף הגדול שהיה נחלת הקהל וגם המשתתפים, שנתנו ביצועים משובחים ומלאי התלהבות. מאז, עברו מוסיקאים רבים בשורות האול-סטאר באנד וההרכב המונצח פה מונה, בין היתר, את רוקר האייטי'ז בילי סקווייר, את קולין היי, סולן Men At Work, את גארי רייט, לשעבר מ-Spooky Tooth, את הקלידן/סקסופוניסט אדגר ווינטר, את האמיש סטיוארט מ-Average White Band ואת מתופף הרוק-פיוז'ן גרג ביסונט. כל הגוורדיה הזו תומכת את רינגו בקטעי הסולו והביטלס הטחונים, שבוצעו כבר לעייפה באלבומים הקודמים ומאפשרת לכל משתתף לזמר את להיטו הגדול. כך מתערבבים להם Dream Weaver של רייט, Who Can It Be Now של היי ו-Free Ride של ווינטר, שנוסכים על הערב אווירת ג'וקבוקס עתיק, בביצועים מנוגנים היטב אך חסרי השראה וקשר בין הקטעים. גם העובדה שרינגו שר, במה שנשמע כמו חוסר חשק או סתם חיפוף, את אותו רפרטואר בכל גלגול של ההרכב, לא מציעה שום דבר מיוחד באלבום הזה, גם לא למעריצים השרופים ביותר.

אז למי שמחפש שעה ומשהו של פלאשבק ללהיטים הגדולים שרצו ברדיו בין אמצע הסיקסטיז לאמצע האייטיז, האלבום הזה יכול להספיק. מי שרוצה להתוודע למורשתו המוסיקלית של סטאר, מוזמן להשיג את האוסף המצויין Photograph, שיצא לפני שלוש שנים או שלושת-ארבעת אלבומי הסולו הראשונים של רינגו. בכל מקרה, שיהיה יומולדת שמח.

רינגו סטאר וה-All Starr Band

Live At The Greek Theater

(Universal / הליקון)

Advertisements

תגיות: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , ,

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: