Archive | נובמבר 2013

סימפולים במזל גדי – אריק איינשטיין והיפ הופ

arik-einstein5

(איור: מישל קישקה)

קשה לחשוב על עוד מוסיקאי ישראלי, שיצירתו היתה חלק כל כך אינטגרלי בחייהם של לפחות שלושה דורות, ושהיתה נוכחת בהם ברציפות במשך כל כך הרבה זמן. מלהקת הנח"ל וגשר הירקון ועד החלונות הגבוהים והצ'רצ'ילים, מקאברים של הביטלס ודונובן ועד לסימפולים של שב"ק ס'. מאלתרמן, חלפי וביאליק עד אריאל ורוטבליט, מתוכי יוסי ועטור מצחך ועד אדון שוקו וגברת עם סלים, מלול ושבלול ועד כבלים וכמו גדולים, ממציצים ועינים גדולות ועד אלבומי שירי הילדים, מאלכס וייס עד פיטר רוט. אמן שידע להוציא מכל מי שאיתו עבד את המיטב: חנוך, רכטר, גבריאלוב, קלפטר, קראוס, שם טוב, דוכין והרשימה עוד ארוכה. היחיד שהיה יכול לחבר את הפסיכדליה של אחינועם לסמבה של ברור חיל, את גדות הירקון לדשא של המונדיאל, לשיר על סן פרנסיסקו ועל פתח תקווה, על אייבי נתן, על לאה רבין ועל דון קישוט. לבצע דואטים גם עם יפה ירקוני וגם עם אביב גפן. מדינת ישראל נפרדה השבוע מאוצר תרבותי לאומי. יהי זכרו ברוך.

אמרנו סימפולים? הנה כמה שקשורים לאריק איינשטיין ובאופן מעניין לקוחים כולם מאותו אלבום – "מזל גדי" שיצא בשנת 1968.

(הערה: יש כמובן עוד דוגמאות לסימפולים של אריק איינשטיין בשירי היפ הופ. בחרתי להביא כאן רק שירים שיצאו באלבומים רשמיים)

Mazal.1

 

כהה כהה (חנוך/חנוך)

הראפר/מפיק האלטרנטיבי Edan (במקור עידן פורטנוי) חוזר לשורשיו הישראליים ומסמפל את אריק בטרק שחותם את האלבום Beauty and The Beat מ-2004.

 

מכופף הבננות (אריאל/חנוך)

שב"ק ס'. 1995 אלבום ראשון. לקחו את השיר למקום אחר לגמרי.

 

הימים הארוכים העצובים (איינשטיין/חנוך)

"חלוצי החלל", להקת הפורשים-הזמניים משב"ק ס', שיחררה אלבום אחד, בשנת 2002. השיר "ימים טובים" דוגם את "הימים הארוכים העצובים", גם הוא מתוך "מזל גדי".

 

החלוצים סימפלו גם את "אני שר" מתוך האלבום "שבלול" (חנוך/חנוך)

 

מה שהיה היה (חנוך/חנוך)

שב"ק חזרו לסמפל את איינשטיין באלבום הקאמבק שלהם "בום קרנבל" מ-2008. אצל אריק זה היה שיר אהבה וגעגועים. אצלם מדובר בהתמודדות עם אתגרים אישיים, עם משקעי העבר ועם ההיסטוריה של המדינה ושל הלהקה עצמה.

 

בונוס טרק: "ואלה שמות" (מוהר/רכטר)

לא ממש דגימה, אלא ביצוע מחודש: את השיר המקורי הקליט איינשטיין לכבוד משחקי גביע העולם בכדורגל ב-1990. לקראת מונדיאל 2006 פנה אלי המפיק והיוצר המוכשר אסף פרישמן ליצור, ביוזמת ערוץ הספורט, שיר המשך, עם שמות הכדורגלנים שישתתפו במונדיאל הקרב ובא. לקחנו את המקור של איינשטיין כהשראה ועדכנו את הקונספט לשנות ה-2000. תיהנו.

 

איזכור של כבוד: הצמד כהן את מושון, באלבומם "ימים ארוכים", שיצא בקיץ 2016, דגם ב"שיר הדרופ" את השיר "זה לא בושה להיות עצוב" של אינשטיין (לחן: יוני רכטר ואבנר קנר) וב"גדות הירקון" את, איך לא, השיר "תל אביב, גדות הירקון, 1950" (לחן: שלום חנוך).

 

 

 

 

מודעות פרסומת

תמונה אחת שווה: פיטר האמיל. קולנוע דן. אוגוסט 1983.

Here are some never-before-published photos from Peter Hammill's first ever concert in Israel. Hammill's four shows took place at Kolnoa Dan (Dan Cinema), Tel Aviv, August 1983

כשפיטר האמיל שחוגג החודש 65 שנים להיוולדו, ביקר בפעם הראשונה בישראל, זה היה חלק מתקופה של פריחה מוסיקלית חסרת תקדים שהתקיימה כאן בתחילת-אמצע שנות השמונים. בשעה שמיטב בנינו נלחמו מעבר לגבול הלבנוני, בתל אביב ליבלבה התרבות האלטרנטיבית באינטנסיביות. הליקוויד, הפינגווין וקולנוע דן אירחו מגוון מדהים של אמנים, מהבלוז-רוק של אלווין לי, פיטר גרין ואריק ברדון ועד לניו ווייב של נינה האגן, איאן דיורי, באוהאוס, סוזי והבאנשיז (עם רוברט סמית' מהקיור כגיטריסט), מארק (אלמונד) והממבס (עם מאט ג'ונסון, לימים The The) ועוד. אחת ההופעות הזכורות ביותר היתה זו של פיטר האמיל, איש שליד ההגדרה "אמן קאלט" במילון אוקספורד צריכה להופיעי תמונה שלו. כמו ניק קייב בזמנו, גם האמיל הוא אמן שפופולרי בישראל ללא שום פרופורציה לפופולריות שלו במקומות אחרים בעולם, כולל בבריטניה מכורתו. בארצות הברית, נניח, פרט לכמה שדרני רדיו קולג'ים, האמיל אינו מוכר כלל. ובכלל, במשך כל ההיסטוריה שלו ושל להקתו, ואן דר גראאף ג'נרייטור, זכה האמיל לפופולריות הרבה ביותר ברחבי היבשת האירופית, במיוחד באיטליה וגרמניה. וכמובן, באופן קיצוני, בישראל. באוגוסט 1983 הגיע האמיל לישראל, בביקור ראשון מני רבים שיתקיימו בעשורים הבאים. המעריצים האדוקים קנו כרטיסים לכל שלוש ההופעות שתוכננו והאמיל הוסיף הופעה רביעית, שגם כרטיסיה נרכשו במהירות. ההופעות התקיימו בקולנוע דן, ברחוב הירקון (פינת טרומפלדור) בתאריכים 18, 20, 22 ו-23 באוגוסט.

HammillDan1983-a

להופעה הגעתי עם בן כיתה מהקיבוץ, היינו בקושי בני 15 וכל גיחה לתל אביב, העיר בשחור, היתה אירוע בפני עצמו: הנסיעה בקו 921, הסיבוב הריטואלי כלל חנויות כמו "סאבי" (שם קנינו כפתורים של להקות להצמיד לבגדים), האזנה אינסופית לתקליטים בחנות "בית התקליט" בפינסקר 42, ביקורים ב"אלגרו" בשינקין 10, "אלחוט" באבן גבירול, "גרמופון" בפרישמן ו"פאז" בכיכר מסריק ואולי גם פלאפל בדיזנגוף וסרט בקולנוע "פריז". היינו מסתובבים בעיר הגדולה עם שיער ארוך, מעיל עבודה קיבוצי מהוה בצבע חאקי, ג'ינס קרועים ונעלי בית משובצות של 'דפנה' וסופגים את התרבות העירונית הדקדנטית שמסביבנו מלוא ריאות. בדרך כלל, היינו ישנים בדירה של הקיבוץ ברחוב סירקין, ממש לא רחוק מקולנוע דן וממוקדי תרבות אחרים, מה שהיה יתרון עצום.

HammillDan1983-b

להופעה של האמיל הגעתי חמוש במצלמת הפילם הרוסית הישנה של אבא שלי. להקת החימום היתה ז'אן קונפליקט. היה צפוף מאוד, מזיע ונרגש. הקהל, שרובו לא זכה עד אז לראות את האמיל, פרט לבהייה בצילומים על עטיפות התקליטים, שר איתו את כל המילים והציף את האולם הדחוס בתשואות, קריאות ביניים והפגנת אהבה כללית. האמיל, שנראה בתחילה המום מעט מעוצמת ההערצה, נתן הופעה מדהימה, כשהוא מלווה בנשפן האקסצנטרי דייויד ג'קסון. וכדי לפנק את הקהל, שרובו כאמור קנה כרטיסים לכל ההופעות, רשימת השירים שבוצעו השתנתה מערב לערב. בסך הכל ביצע האמיל כ-25 שירים שונים בארבע ההופעות,  כשהוא מכסה חומרים מתחילת שנות השבעים ועד לשירים מאלבומים חדשים (דאז) כמו Patience  ו- Enter K.

HammillDan1983-c

שנה לאחר מכן, האמיל חזר לישראל. הוא הופיע באמפי ווהל בגני יהושע עם מה שתואר כאיחוד של ואן דר גראאף (אבל לא היה ממש כזה). להקת סיאם (בהרכב: שפירו, גולדמן, פיין, אגבבה) חיממו. יום אחד אולי אעלה תמונות מההופעה ההיא. בינתיים, הנה כמה מלפני 30 שנה, בקולנוע דן, יהי זכרו ברוך.

HammillDan1983-d

לחצו כאן לרשימת השירים שבוצעו בההופעות

אבי עבודי כתב בזמנו ביקורת על ההופעה (לחצו לקריאה באנגלית)

————————————————————-

קולנוע דן כיום

ggg kolnoa dan

J.F.K – חמישים שנה אחרי…

היום לפני 50 שנה נרצח ג'ון פ. קנדי, אירוע שהשפיע רבות על האומה האמריקאית ועל חעולם כולו. הנה, באופן אינטואיטיבי, כמה התייחסויות לקנדי בכמה ז'אנרים מוסיקליים.

בלוז:

האוסף המצויין הזה מתעד שירי בלוז שנכתבו בעקבות הרצח. אפשר לקנות אותו כאן.

kennedy

 

אלטרנטיב:

אוסף שירי קונספירציית-רצח-קנדי, שרקח הבלוג Turn Me On Madman

 

אינדי בריטי:

ההרכב Diesel Park West זכה ללהיט היחיד שלו ב-1988, עם שיר שעוסק דווקא באלמנתו של קנדי.

 

היפ הופ:

הצמד המשובח Gang Starr סימפל ב-1998 קטע מ"נאום מירוץ החלל" המפורסם של קנדי בפתיחה לשיר האדיר Above The Clouds  שמארח את Inspekta Deck מהוו טאנג קלאן.

 

רוק:

לו ריד, במצב רוח נוסטלגי לא אופייני,  שר את The Day John Kennedy Died באלבומו המעולה The Blue Mask.

 

פאנק:

The Butthole Surfers , מקוריים ופרובוקטיביים כתמיד, בחרו להתמקד דווקא ברוצחו של קנדי. מאוד פאנקיסטי מצידם.

 

ולסיום, איך אפשר בלי…

שיר חדש ל-U2

Ordinary Love נכתב עבור הסרט Long Walk To Freedom שעוסק בחייו של נלסון מנדלה ויצא בינתיים רק בקליפ ובתקליטון ויניל "10 לכבוד "יום חנויות התקליטים" הבינלאומי. לחצו על התמונה לפרטים נוספים ולצפייה בקליפ באיכות HD.

וינילים לדבילים: גארי ניומן

מחקרים רבים קובעים כי בתקופות היסטוריות מסויימות, הילידים בארץ ישראל התקשו בקריאת השפה האנגלית ובהבנתה, במיוחד כשזו הופיעה על גבי עטיפות תקליטי ויניל. לכן, הודפסו בארץ ישראל תקליטים רבים כשעליהם כיתובים בעברית, לנוחות הציבור המתקשה בהבנת הנקרא. מדי פעם, נציג את המעניינים והמשעשעים שבהם בפינה זו. תרומות הציבור תתקבלנה בברכה.

gary numan - amit adar

gary-numan-amit-adar

גארי ניומן יופיע בבארבי בתל אביב ב-10 בפברואר 2014.

(תודה לעמית אדר)

A Tribe Called Quest – אחרי עשרים שנה

a-tribe-called-quest

1993 היתה שנה מדהימה להיפ הופ. שטף אדיר של אלבומים יצירתיים, קלאסיים ופורצי דרך שוחררו באותה שנה ודי אם נזכיר את Doggystyle של סנופ (אז דוגי) דוג, את Enter The Wu Tang של הוו טאנג קלאן, את Enta Da Stage של בלאק מון, את Black Sunday של סייפרס היל, את Reachin של דיגאבל פלאנטס והרשימה נמשכת ונמשכת. בין האלבומים הכי טובים שיצאו ב-1993 (בנובמבר) היה Midnight Marauders, אלבומם השלישי של A Tribe Called Quest, השלישייה (לעתים רביעייה) מקווינס, ניו יורק, שמחזיקה באחת הדיסקוגרפיות המרשימות ביותר בז'אנר ובכלל. זה גם אחד האלבומים מאותה שנה שנשמעים מעולה גם היום, שלא לומר משתבחים עם הזמן. זה מתחיל העטיפה המרהיבה, שמציגה את דיוקניהם של ראפרים רבים: קולגות, שותפים לדרך וכאלה שהשפיעו על ההרכב, ממשיך במארג המוסיקלי הנפלא שמשלב במומחיות דגימות ג'אז, סול ו-Fאנק נהדרות ועובר לכימיה המופלאה בין קיו-טיפ ופייף דוג, שני הראפרים, שהולכים על הקו הדק בין משובת נעורים למבט בוגר ומפוכח על החיים, בין מסרים של מודעות חברתית ואחווה אניברסלית להתרברבויות היפ הופ מסורתיות. אם יש אלבום היפ הופ שאפשר להפתיע איתו גם את מי שטוען שהוא "שונא ראפ" וש"ראפ זאת לא מוסיקה" – Midnight Marauders הוא האלבום הזה. בהחלט חובה בכל אוסף, יחד עם יתר התוצרת האיכותית של ATCQ.

קודם כל, הנה האלבום במלואו:

לרכישת האלבום

והנה מחווה של המפיק הבריטי Jim Sharp שיצר מחדש את האלבום, תוך שימוש בתקליטים המקוריים מהם נלקחו הדגימות באלבום המקורי – ושילוב קולותיהם של ראפרים נוספים (ביגי, נאס, ביז מארקי) בתוצר הסופי.

לחצו כאן להורדה מלאה

לסיום, הנה מחווה ישראלית ל- Electric Relaxation, אחד מהשירים הבולטים באלבום.

 

ההרכב, שהתפרק ב-1998 והתאחד בשים האחרונות לצרכי הופעות חיות, יקיים את הופעתו ה"אחרונה" (נחיה ונראה..) לצד קנייה ווסט, במדיסון סקוור גארדן בניו יורק, ב-24 בנובמבר.

וינילים לדבילים: The Band

מחקרים רבים קובעים כי בתקופות היסטוריות מסויימות, הילידים בארץ ישראל התקשו בקריאת השפה האנגלית ובהבנתה, במיוחד כשזו הופיעה על גבי עטיפות תקליטי ויניל. לכן, הודפסו בארץ ישראל תקליטים רבים כשעליהם כיתובים בעברית, לנוחות הציבור המתקשה בהבנת הנקרא. מדי פעם, נציג את המעניינים והמשעשעים שבהם בפינה זו. תרומות הציבור תתקבלנה בברכה.

THE BAND LAST WALTZ