מלכת הסול vs. נסיכי ההיפ הופ (+אוסף להורדה)

לפני כשבוע הלכה לעולמה ארית'ה פרנקלין, מלכת הסול, בגיל 76.

מאז שנות ה-80' ועד לימים אלה, עשו יוצרי היפ הופ שימוש נרחב בדגימות מהקטלוג המדהים של פרנקלין ליצירת קלאסיקות ראפ נפלאות. האתר המצויין Unkut ערך מחווה לפרנקלין, עם 17 קטעי היפ הופ שדגמו מיצירתה. כאן אפשר להוריד אותו באופן חופשי. הנה הטרקליסט. תיהנו:

 

01. ‘Rock Steady’ – Masters Of Ceremony
02. ‘It’s Fresh (Cause Ms. Melodie Made It)’ – Ms. Melodie
03. ‘The Gas Face’ – 3rd Bass feat. Zev Love X
04. ‘Last Dayz’ – Onyx
05. ‘Ms Fat Booty’ – Mos Def
06. ‘I’m Housin” – EPMD
07. ‘I Love You (Bitch)’ – Sean Price
08. ‘Halfway Thugs’ – Capone-N-Noreaga
09. ”Drop A Gem On ‘Em’ – Mobb Deep
10. ‘The Life’ – Styles P feat. Pharoahe Monch
11. ‘Co Rock Steady’ – DJ Bones and Malika Love
12. ‘Yes Y’all Heavy D and The Boyz
13. ‘In My Lifetime’ [Big Jaz Radio Remix] – Jay-Z
14. ‘Long Island Degrees’ – De La Soul
15. ‘Droppin It’ – The Bizzie Boyz
16. ‘Cement 3’s’ – Czarface feat. Roc Marciano
17. ‘Remember’ – KRS One

דוגמה: השיר Ms. Fat Booty של הראפר הניו יורקי מוס דף מסמפל את One Step Ahead של פרנקלין משנת 1965. המפיק הוא Ayatollah.

 

 

המקור:

 

 

סימפולים במזל גדי – אריק איינשטיין והיפ הופ

(איור: מישל קישקה)

קשה לחשוב על עוד מוסיקאי ישראלי, שיצירתו היתה חלק כל כך אינטגרלי בחייהם של לפחות שלושה דורות, ושהיתה נוכחת בהם ברציפות במשך כל כך הרבה זמן. מלהקת הנח"ל וגשר הירקון ועד החלונות הגבוהים והצ'רצ'ילים, מקאברים של הביטלס ודונובן ועד לסימפולים של שב"ק ס'. מאלתרמן, חלפי וביאליק עד אריאל ורוטבליט, מתוכי יוסי ועטור מצחך ועד אדון שוקו וגברת עם סלים, מלול ושבלול ועד כבלים וכמו גדולים, ממציצים ועינים גדולות ועד אלבומי שירי הילדים, מאלכס וייס עד פיטר רוט. אמן שידע להוציא מכל מי שאיתו עבד את המיטב: חנוך, רכטר, גבריאלוב, קלפטר, קראוס, שם טוב, דוכין והרשימה עוד ארוכה. היחיד שהיה יכול לחבר את הפסיכדליה של אחינועם לסמבה של ברור חיל, את גדות הירקון לדשא של המונדיאל, לשיר על סן פרנסיסקו ועל פתח תקווה, על אייבי נתן, על לאה רבין ועל דון קישוט. לבצע דואטים גם עם יפה ירקוני וגם עם אביב גפן. מדינת ישראל נפרדה השבוע מאוצר תרבותי לאומי. יהי זכרו ברוך.

אמרנו סימפולים? הנה כמה שקשורים לאריק איינשטיין ובאופן מעניין לקוחים כולם מאותו אלבום – "מזל גדי" שיצא בשנת 1968.

(הערה: יש כמובן עוד דוגמאות לסימפולים של אריק איינשטיין בשירי היפ הופ. בחרתי להביא כאן רק שירים שיצאו באלבומים רשמיים)

 

כהה כהה (חנוך/חנוך)

הראפר/מפיק האלטרנטיבי Edan (במקור עידן פורטנוי) חוזר לשורשיו הישראליים ומסמפל את אריק בטרק שחותם את האלבום Beauty and The Beat מ-2004.

 

מכופף הבננות (אריאל/חנוך)

שב"ק ס'. 1995 אלבום ראשון. לקחו את השיר למקום אחר לגמרי.

 

הימים הארוכים העצובים (איינשטיין/חנוך)

"חלוצי החלל", להקת הפורשים-הזמניים משב"ק ס', שיחררה אלבום אחד, בשנת 2002. השיר "ימים טובים" דוגם את "הימים הארוכים העצובים", גם הוא מתוך "מזל גדי".

 

החלוצים סימפלו גם את "אני שר" מתוך האלבום "שבלול" (חנוך/חנוך)

 

מה שהיה היה (חנוך/חנוך)

שב"ק חזרו לסמפל את איינשטיין באלבום הקאמבק שלהם "בום קרנבל" מ-2008. אצל אריק זה היה שיר אהבה וגעגועים. אצלם מדובר בהתמודדות עם אתגרים אישיים, עם משקעי העבר ועם ההיסטוריה של המדינה ושל הלהקה עצמה.

 

בונוס טרק: "ואלה שמות" (מוהר/רכטר)

לא ממש דגימה, אלא ביצוע מחודש: את השיר המקורי הקליט איינשטיין לכבוד משחקי גביע העולם בכדורגל ב-1990. לקראת מונדיאל 2006 פנה אלי המפיק והיוצר המוכשר אסף פרישמן ליצור, ביוזמת ערוץ הספורט, שיר המשך, עם שמות הכדורגלנים שישתתפו במונדיאל הקרב ובא. לקחנו את המקור של איינשטיין כהשראה ועדכנו את הקונספט לשנות ה-2000. תיהנו.

 

איזכור של כבוד: הצמד כהן את מושון, באלבומם "ימים ארוכים", שיצא בקיץ 2016, דגם ב"שיר הדרופ" את השיר "זה לא בושה להיות עצוב" של אינשטיין (לחן: יוני רכטר ואבנר קנר) וב"גדות הירקון" את, איך לא, השיר "תל אביב, גדות הירקון, 1950" (לחן: שלום חנוך).

 

 

 

 

The Notorious J.O.N.I – על ג'וני מיטשל והיפ הופ

ג'וני מיטשל חגגה 70 השבוע. האמת היא שאפשר להקדיש בלוג שלם רק לה. אבל אני מעריך שלקוראי "59 מילים" יש, אם לא היכרות עמוקה עם פועלה, לפחות שמץ של מושג על גדולתה כיוצרת, מלחינה, תמלילנית, גיטריסטית ואשת חזון, השראה והשפעה אדירה על המוסיקה הפופולרית משנות השישים ועד היום. לא בכדי כתב גרהאם נאש עליה ועליו את השיר הזה ורוברט פלאנט וג'ימי פייג' חשבו עליה כשלד זפלין ביצעו את השיר הזה. אבל ג'וני שימשה ומשמשת עדיין השראה לא רק לרוקרים ואנשי פולק ואינדי, אלא גם למפיקי היפ הופ וראפרים. הנה כמה דוגמאות בולטות:

ג'נט ג'קסון עם קיו-טיפ וג'וני מיטשל – Got 'till It's gone (הפקה: The Ummah)

1997

מסמפל את המנון איכות הסביבה Big Yellow Taxi,  מ-1970, אחד השירים האיקוניים ביותר של מיטשל ושל התקופה. ג'קסון התקשרה למיטשל וקיבלה את אישורה האישי להשתמש בקולה כסימפול בשיר.

 

דפארי – Lowlands Anthem (הפקה: E-Swift)

1999

הראפר הקליפורני Defari סימפל את השיר היפהפה Edith and The Kingpin של מיטשל מ-1975 לטרק הזה:

 

ליל' דאפ, צ'אב רוק, אד.או ג'י ג'י ופו דיוק – The Rich Get Rich (הפקה: Dialek)

1999

שלושה ראפרי איסט קוסט מיתולוגיים (ועוד אחד אלמוני למדי), על טרק שמסמפל בדיוק את אותו השיר, מתוך האלבום הנפלא של מיטשל The hissing of summer lawns

 

וויז קאליפה עם בי.או.בי – Fuck The Money (הפקה: קנייה ווסט)

2010

שני הראפרים לוקחים את אחד השירים המזוהים, העדינים והרגישים ביותר של גב' מיטשל (River, מתוך האלבום Blue) והופכים אותו לשיר ראפ אישי ומתלבט, שעושה כבוד ל-Hook המסומפל של מיטשל.

 

רוצים עוד ג'וני ? למה שלא תתחילו בלהשיג את כל (חוזר שנית: את כל) האלבומים ברשימה הזאת.

מומלץ מאוד גם לפנות שעתיים ולצפות בראיון הנפלא והמעמיק שהעניקה השנה מיטשל לטלוויזיה הקנדית.

יומולדת שמח!

קינג אלברט

ב-18 באפריל 2013, יותר מ-20 שנה לאחר מותו, נכנס סוף סוף אחד מענקי הבלוז והמוסיקה השחורה בכלל להיכל התהילה של הרוקנרול אשר בקליבלנד. אלברט קינג, שהשפיע על כל גיטריסט בלוז שבא אחריו, נשאר אמן ייחודי ובלתי ניתן לחיקוי, עם גיטרת ה-Gibson Flying V ההפוכה שלו, השירה הקולית, הנוכחות הבימתית והמקצבים הFאנקיים שהחדיר לבלוז.

הנה סשן נפלא שלו, שצולם בקנדה ב-1983, יחד עם סטיבי ריי ווהן, אחד מתלמידיו החרוצים ביותר. ווהן, שנולד 31 שנים לפני קינג, נפטר (או יותר נכון: נהרג בתאונת מסוק) ב-1990 שנתיים לפני שקינג הלך לעולמו בגיל 69, בשנת 1992.

הגיטרה של קינג, עם הצליל העוקצני המזוהה, סומפלה בלא מעט שירי היפ הופ. למשל:

וו טאנג קלאן סימפלו את Oh, Pretty Woman (השיר עצמו מתחיל אחרי דקה של פתיח)

סייפרס היל סימפלו את Cold Feet 

פאבליק אנמי סימפלו את Opus De Soul (מתוך האלבום המשותף של קינג, סטיב קרופר ופופס סטייפלס)

קריאה נוספת: אלברט קינג: אחד מ-100 הגיטריסטים הגדולים בהיסטוריה ע"פ ה"רולינג סטון"