Tag Archive | ניו יורק

סיפורי רוחות

ghostface-killah

דניס קולס, המוכר יותר בכינוי Ghostface Killah, הוא ראפר ניו יורקי, חבר ההרכב הניו יורקי האדיר Wu Tang Clan. כיום הוא נחשב לחבר הפורה ביותר בהרכב וגם לזה שממשיך לשמור על הרוח המקורית והאיכות הראשונית של הקלאן. גוסט, שמצטיין בין היתר גם ב-Storytelling, כלומר בשירי ראפ שמספרים סיפור, חגג בשבוע שעבר את יום הולדתו ה-44 ולכבוד זה, הנה מיקסטייפ מצויין, חוצה-שנים-ואלבומים, שמקבץ את הנראטיבים הטובים ביותר של האמ.סי הכריזמטי והמוכשר הזה. האזנה נעימה!

מודעות פרסומת

Busta Rhymes & Q-Tip – The Abstract & The Dragon

bustaqtip09112013

שניהם אייקוני היפ הופ מוערכים, עם קריירות פוריות שנמשכות כבר מסוף האייטיז – תחילת הניינטיז, שניהם הנהיגו בעבר הרכבים משובחים ומשפיעים, לשניהם קלאסיקות רבות ברזומה. וכששניהם יחד על המיקרופון, תמיד קורה משהו טוב. והשבוע, טרבור סמית וקמאל פאריד, הידועים ביותר כ- Busta Rhymes  ו- Q-Tip שיחררו מיקסטייפ מצויין, שכולל שיתופי פעולה מהעבר לצד רמיקסים וקטעים חדשים.

 

אהבתם? אפשר להוריד מכאן:

Busta Rhymes & Q-Tip – The Abstract & The Dragon – NoDJ

busta-rhymes-qtip-mixtape-tracklist Cover

A Tribe Called Quest – אחרי עשרים שנה

a-tribe-called-quest

1993 היתה שנה מדהימה להיפ הופ. שטף אדיר של אלבומים יצירתיים, קלאסיים ופורצי דרך שוחררו באותה שנה ודי אם נזכיר את Doggystyle של סנופ (אז דוגי) דוג, את Enter The Wu Tang של הוו טאנג קלאן, את Enta Da Stage של בלאק מון, את Black Sunday של סייפרס היל, את Reachin של דיגאבל פלאנטס והרשימה נמשכת ונמשכת. בין האלבומים הכי טובים שיצאו ב-1993 (בנובמבר) היה Midnight Marauders, אלבומם השלישי של A Tribe Called Quest, השלישייה (לעתים רביעייה) מקווינס, ניו יורק, שמחזיקה באחת הדיסקוגרפיות המרשימות ביותר בז'אנר ובכלל. זה גם אחד האלבומים מאותה שנה שנשמעים מעולה גם היום, שלא לומר משתבחים עם הזמן. זה מתחיל העטיפה המרהיבה, שמציגה את דיוקניהם של ראפרים רבים: קולגות, שותפים לדרך וכאלה שהשפיעו על ההרכב, ממשיך במארג המוסיקלי הנפלא שמשלב במומחיות דגימות ג'אז, סול ו-Fאנק נהדרות ועובר לכימיה המופלאה בין קיו-טיפ ופייף דוג, שני הראפרים, שהולכים על הקו הדק בין משובת נעורים למבט בוגר ומפוכח על החיים, בין מסרים של מודעות חברתית ואחווה אניברסלית להתרברבויות היפ הופ מסורתיות. אם יש אלבום היפ הופ שאפשר להפתיע איתו גם את מי שטוען שהוא "שונא ראפ" וש"ראפ זאת לא מוסיקה" – Midnight Marauders הוא האלבום הזה. בהחלט חובה בכל אוסף, יחד עם יתר התוצרת האיכותית של ATCQ.

קודם כל, הנה האלבום במלואו:

לרכישת האלבום

והנה מחווה של המפיק הבריטי Jim Sharp שיצר מחדש את האלבום, תוך שימוש בתקליטים המקוריים מהם נלקחו הדגימות באלבום המקורי – ושילוב קולותיהם של ראפרים נוספים (ביגי, נאס, ביז מארקי) בתוצר הסופי.

לחצו כאן להורדה מלאה

לסיום, הנה מחווה ישראלית ל- Electric Relaxation, אחד מהשירים הבולטים באלבום.

 

ההרכב, שהתפרק ב-1998 והתאחד בשים האחרונות לצרכי הופעות חיות, יקיים את הופעתו ה"אחרונה" (נחיה ונראה..) לצד קנייה ווסט, במדיסון סקוור גארדן בניו יורק, ב-24 בנובמבר.

בסיסטית אינדי, 60, גרושה+1, מחפשת שותף להרפתקאות מוסיקליות

Kim Gordon

(הטור התפרסם ב"עכבר העיר אונליין" בספטמבר 2013)

גם אחרי שלושים שנה על הבמה וחברות באחד ההרכבים המשפיעים ביותר ברוק, נשמר ענן של מסתורין וריחוק מעל דמותה של קים גורדון. אולי זו המסורת של נשים-בסיסטיות (טינה וויימות' בטוקינג הדס, קים דיל בפיקסיז, ד'ארסי בסמשינג פמפקינס) שבדרך כלל נחבאות אל הכלים, מאחורי סולן כריזמטי ונותנות למיתרים לדבר, אולי זה משהו באישיות של גורדון עצמה. בכל מקרה, אפילו תאריך ומקום הלידה המדוייקים שלה לוטים בערפל, למרות שעל פי רוב המקורות היא כבר חגגה השנה את יום ההולדת ה-60 שלה. בתחילת שנות ה-90', כאשר צונאמי האינדי / אלטרנטיב הציף את הנוף המוסיקלי האמריקאי, יצרה סוניק יות' את האלבומים הקומוניקטיביים ביותר שלה, כולל קליפים תואמים ל-MTV וגורדון הפכה, פרט למושא הערצה לאמנים-קולגות, גם לסוג של סמל לאישה סקסית, חזקה ומוכשרת בטירוף, שהשפיעה על דור חדש של רוקיסטיות, מקורטני לאב ובייבס אין טוילנד ועד פי.ג'יי הארווי ובלינדה בוצ'ר מ"מיי בלאדי וולנטיין". פרט לחברותה בלהקה שהקנתה לה את פרסומה, גורדון פועלת כאמנית רב תחומית, עם פעילות בתחום עיצוב אופנה, בימוי קליפים, כתיבה למגזינים שונים, הפקת אלבומים לאמנים אחרים ואפילו דוגמנות. כל זאת תוך שמירה על דימוי מרוחק שסקס-אפיל קריר בצידו. וכל השנים האלה, לא איבדה גורדון מקסמה, בין אם לקחה חלק בתערוכת אמנות נחשבת בניו יורק או השתתפה באלבום מחווה לקרפנטרס. בל נשכח שגורדון היא גם אמא במשרה מלאה לנערה בת 19, פרי נישואיה לת'רסטון מור, שותפה לחיים ולעשייה המוסיקלית מאז תחילת שנות השמונים, קשר שהגיע לאחרונה לסיומו ועקבותיו ניכרים באלבום החדש שבו עסקינן.

כמו צמד חיילי אינדי מצטיינים שחתמו קבע, סחבו מור וגורדון את אלונקת הרוק האלטרנטיבי על גבם לאורך כמעט שלושה עשורים, כחברי סוניק יות', ללא ספק אחת הלהקות המשפיעות ביותר ברוק המודרני וגם כזוג נשוי, נער ונערת הפוסטר של סצינה שלמה שהדיה עדיין מצלצלצים בתודעתו של כל היפסטר עם גיטרה לא מכוונת ופדאל דיסטורשן. לפני שנתיים, כשהשניים הכריזו על כוונתם להתגרש, נדמה היה  שסוניק יות' הגיעה, כנראה, לסוף דרכה. וגם אם בהיסטוריה של הרוק ראינו שהכל עוד אפשרי כשמדובר על איחודים, פיוסים וקאמבקים, הרי שבינתיים נראה שגורדון, אם לשפוט על פי הראיונות שהעניקה לאחרונה, פגועה מהדרך בה הסתיים הרומן בן כמעט 20 שנה בין שתי אושיות האלטרנטיב. מה שכן, גורדון לא ביזבזה זמן ופרוייקט הסולו הראשון שלה (יחד עם גיטריסט הנויז המוערך Bill Nace) הוא חפירה מאתגרת ומרתקת בתוך מוחה ונפשה של מוסיקאית אגדית, אשת רנסנס מוערכת שעוסקת במוסיקה, בעיצוב, בבימוי ובפיתוח אמנים אחרים אבל בראש ובראשונה- אישה שיוצאת ממערכת יחסים ארוכה כשהיא פגועה, זועמת, מבולבלת, עצובה אבל בסופו של דבר נחושה להמשיך הלאה. במקרה הזה המבקרים צודקים באבחנתם שהאלבום קשור למשבר: כמעט כל משפט שגורדון מסננת יכול להתקשר לסיום המכוער של יחסיה עם מור, וגם אם לא מדובר ב"אלבום פרידה" קלאסי בעל נרטיב ברור (ע"ע Over של פיטר האמיל או Sea Change של בק), הרי שקשה להתעלם מהמסרים שבין השורות או בשמות שירים כמו The Last Mistress ו-Can't Help You, שלא לדבר על שמו של האלבום. לדוגמה: המשפט הראשון באלבום, עליו חוזרת גורדון שוב ושוב הוא: I can only see you in the abstract. אאוץ'. משם והלאה אנחנו יוצאים למסע לא קל של 70 דקות הכולל רק שתי גיטרות חשמליות ואת הקול החנוק והלא שגרתי של גורדון, שנשמע יותר כמו Spoken Word  או דמו מהוסס לטרק שירה עתידי. "מינימליסטי" ו"סטטי" הן שתי מילים אפשריות לתאר את המתרחש ב-Coming Apart. אין בתים, אין פזמונים, חילופי אקורדים כמעט ולא קיימים, שירים נקטעים באופן מפתיע, המילים קשות לפיענוח ואורך הטרקים נע בין דקה אחת ל-17 דקות ויותר, בהחלט האזנה מאתגרת אפילו למי שגדל על אלבומי להקת-האם של גורדון. אם אתם מאמינים במושג "אלבום שגדל עליך" ומוכנים להשקיע תשומת לב ומאסה של קשב מרוכז, יש סיכוי שהאלבום הזה, האיטי, המלחיץ, המפחיד לפרקים, ישבה אתכם ולא ייצא מהאוזניות לאורך זמן. ובכל מקרה, מעודד לראות שגם בגיל 60, או אולי דווקא בזכות גיל 60, קים גורדון ממשיכה להציב אתגרים גם בפני הקהל האדוק שהולך אחריה עוד משנות השמונים, בלי לעשות חשבון לאף אחד, אפילו לא – סליחה, במיוחד לא – לאקס המיתולוגי שלה.

Body/Head

Body/Head – Coming Apart

Matador

אלף תמונות שוות: Jessica Lehrman

ג'סיקה לרמן היא צלמת ניו יורקית, שמתמחה בצילומי הופעות ופורטרטים של אמנים. כשרואים את התמונות, לא מתפלאים שעיתונים מכובדים כמו רולינג סטון, בילבורד, הניו יורק טיימס, ספין ורבים אחרים שוכרים את שירותיה. תיכנסו לאתר שלה ותבינו.

אל.פי וקילר מייק מגישים: אלבום ראפ להורדה חינם

RTJ

עטיפה

EL-P הוא מפיק וראפר (לבן) מברוקלין. Killer Mike הוא ראפר (שחום עור) מאטלנטה. לשניהם קריירות משגשגות, אחד בתחום האנדרגראונד הניו יורקי, השני בראפ דרומי זועם. לאחרונה הם חברו ליצירת האלבום / אי.פי Run The Jewels (יעני "תביא ת'תכשיטים") . האלבום יצא לפני כמה ימים, והוא ניתן להורדה חופשית מהרשת, כאן, תמורת כתובת מייל. תיהנו.

להורדה: רדיוהד בהופעה חיה בניו יורק, יוני 1995

Radiohead 1995

Radiohead תמיד היתה להקה שאני יותר מעריך מאשר אוהב. ראיתי אתם לפני שנה בפסטיבל גדול באירופה וההופעה היתה מרשימה מאוד, אבל עדיין לא קרבה את ת'ום יורק וחבריו אל הלב. נו מילא. בכל מקרה, מגזין Paste נותן להורדה חופשית (או באיזה מחיר שתבחרו, או עם תרומה לאמנסטי אינטרנשיונל) הופעה שלהם במועדון Tramps ברחוב 21 בניו יורק, מקום לא-גדול שנסגר כמועדון הופעות רוק אי שם ב-2001 ונפתח לאחר מכן מחדש כמועדון היפ הופ. ההופעה, שהוקלטה ב- 1 ביוני 1995,  תופסת כאן את רדיוהד אחרי שני אלבומים – וכמעט שנתיים לפני OK Computer.  הסט כולל 18 שירים, ביניהם גם Creep, שהלהקה מקפידה כבר שנים לא לבצע אותו בהופעות.

לחצו פה, תנו כתובת מייל במקום המיועד, הורידו ותיהנו.