ארכיון תגים | צילום

תמונה אחת שווה: לאונרד כהן, אוקטובר 73'

לאונרד כהן ביקר את חיילי צה"ל בסיני בעיצומה של מלחמת יום כיפור.

(מתוך מגזין "להיטון")

cohen-israel-october1973

 

 

היפ הופ, דרך הגב.

לפני שבוע יצא האלבום Sex, Love & Pain 2 של זמר האר'אנ'בי Tank. האמת, לא משהו לכתוב עליו הביתה. אבל משהו בעטיפה נראה מוכר. מוכר מדי. כן, זו כבר עובדה מוגמרת: ראפרים והיפ הופרים למיניהם אוהבים להראות לנו את הגב.

Tank 2016

אולי כי יש בזה הדמנות להציג שרירים מפוסלים לעילא, אולי כי יש יותר שטח להעברת מסרים, אולי כי זה דרמטי יותר מסתם להראות עוד פעם פנים… מי יודע. בכל מקרה, הנה כמה דוגמאות בולטות, בסדר כרונולוגי.

טופאק שאקור פצח בשילוב האטרקטיבי של גוף חשוף, שרשרות וקעקועים, על גב (שמתם מה עשיתי כאן?) האלבום השלישי שלו, Me Against The World מ-1995.

2pac-me-against-the-world-back-cover-1995

יריבו של טופאק ונציג החוף המזרחי של אמצע שנות ה-90', הנוטוריוס ב.י.ג, באלבום Life After Death שיצא כמה שבועות לאחר מותו ב-1997. מסיבות מובנות למדי, ביגי נשאר לבוש.

BIGGIE 1997

חלפה שנה, והראפר המצליח ביותר של סוף שנות ה-90' ארל סימונס, הלא הוא DMX, מתחיל באלבומו הראשון It's Dark And Hell Is Hot את מסורת החשיפה שתלווה אותו במשך כל הקריירה (שהתחילה ברצף מדהים של הצלחות והתדרדרה קשות בהמשך) DMX מנצל את שטח הגב שלו למחווה לאחד מכלבי הפיטבול האהובים שלו, שהלך בטרם עת למכלאת ההסגר הגדולה בשמיים.

DMX DARK 1998.jpg

נשארים באותה שנה, עם עוד אלבום סופר-מצליח של DMX. וגם הפעם, הגב חשוף – והמכירות בשמיים.

dmx_-_flesh_of_my_flesh_(1998)-back

שנות ה-2000 החלו, וכוכב חדש זרח בשמי ההיפ הופ. ג'ה רול, או ג'פרי אטקינס כמו שקוראים לו בני משפחתו (והבוס הנוכחי שלו, בדלפק השירות המהיר במקדונלד'ס), ניסה להידחק לנעליו הגדולות של טופאק ולאלה הבינוניות של DMX. כל זה, בתוספת קצת סימבוליזם נוצרי א-לה-ישו, יצרו את The Last Temptation, האלבום שלו מ-2002. פריט חובה: גב חשוף, אלא מה.

Ja Rule 2002

לא בחור עירני ומודע כמו פיפטי סנט ייתן לטרנדים לחלוף מעל ראשו. הנה עטיפת פסקול הסרט האוטוביוגרפי הכושל שלו מ- Get Rich Or Die Tryin',  2005.

50Cent 2005

ונסיים (לבינתיים) עם מי שבחר להציג את גבו לראווה מעל עטיפת אלבום כדי להעביר מסר. ומי זה יכול להיות, אם לא נאסיר ג'ונס, איש קווינס, המכונה Nas בפי חובבי ההיפ הופ האיכותי בעולם כולו. אחרי שחברת התקליטים לא הסכימה לו לקרוא לאלבומו מ-2008 בשם המגה-פרובוקטיבי Nigger, הוא החליט, בצעד יח"צני מבריק ובלתי מתפשר (או מחוסר ברירה) לא לתת שם לאלבום ורק להציג בעטיפה את גבו המצולק (ממכות שוט?), בצורת האות N, משל היה אחרון העבדים המוצלפים במטעי המיסיסיפי בימי משטר העבדות בדרום ארצות הברית.

Nas 2008

מכירים עוד דוגמאות ששווה לאזכר כאן? כיתבו לנו ונשמח לפרסם.

בינתיים, הנה שיר ראפ ממש טוב, עם המילה Back בתוכו, כדי לשמור על קוהרנטיות הפוסט. תיהנו.

 

תמונה אחת שווה: Blur בהייד פארק

להקת Blur בהופעה חיה במסגרת פסטיבל British Summer Time, הייד פארק, 20.6.2015

(צולם ע"י החתום מעלה)

blur

תמונה אחת שווה: איל ביל בישראל

הראפר היהודי / ניו יורקי Ill Bill בהופעה אמש במועדון "גגרין" בתל אביב.

Ill Bill live in Tel Aviv, Dec.18th 2013

BILL

תמונה אחת שווה: לו ריד וניקו

Reed and Nico

מתוך הספר Lou Reed – Words and Music

Lou Reed 1942-2013

תמונה אחת שווה: באדי גאי, ישראל, קיץ 1993

Live Guy

באדי גאי הופיע בישראל במסגרת פסטיבל הבלוז בנמל חיפה, קיץ 1993.

 

תמונה אחת שווה: בואי, פופ, ריד, לונדון 1972

BOWIE REED POP 1972 MICK ROCK ROLLING STONE

צולם במסיבה לקראת השקת Ziggy Stardust של בואי, על ידי הצלם המיתולוגי Mick Rock, שצילם גם את עטיפות האלבומים Transformer של לו ריד, Raw Power של איגי והסטוג'ס ועוד כמה…

* הבחורצ'יק שמציץ מאחור הוא Tony Defries, מנהלו האישי של בואי באותה תקופה.

תמונה אחת שווה: בגין וקאש

מנחם בגין מארח בלשכתו את ג'וני קאש. ישראל, סוף שנות ה-70' / תחילת ה-80'

Menachem Begin and Johnny Cash

(התמונה מאוסף "להיטון")