Tag Archive | שלום חנוך

תמונה אחת שווה: מתי כספי ושלום חנוך

מתי כספי ושלום חנוך במופע המשותף "העיקר זה השירים",

היכל התרבות, תל אביב, 21 בדצמבר 2018.

 

 

 

מודעות פרסומת

רוק בין המלחמות

נעם רפפורט: רוק ישראלי 1967-1973

(מרום תרבות ישראלית, 354 עמ')

כבר קוננו כאן בבלוג על המחסור המשווע בתיעוד ובשימור בכל הקשור למוסיקה פופולרית ישראלית. וכל ספר חדש שמתפרסם בנושא הרי הוא תוספת מבורכת למאגר הכחוש מדי של ספרים שעוסקים בתחום. תת-התיעוד המסודר של התחום בזמן אמת מביא לכך שמי שמתיימר לחקור, על בסיס עובדתי והיסטורי, את סיפורם של הרוק או הפופ המקומי חייב לנבור בארכיוני עיתונים מאובקים, לדפדף בעיתונים מתפוררים וצהובים, לחשוף הקלטות עמומות וסרטי פילם מתפרקים, לאתר את מיקומם של מוסיקאים, נגנים ומפיקים שחלקם כבר שנים מחוץ לענף ולדלות אינפורמציה ממעמקי זכרונם המתעתע. בקיצור: להיות משוגע לדבר. ונעם רפפורט הוא בהחלט משוגע במובן הזה. אחרי שלוש שנים עבודה, שכללו ליקוט חומרים, עריכת ראיונות והצלבת עדויות, ואחרי שקיבל תמיכה באתר הדסטארט, מגיש רפפורט את עבודת המאסטר הפרטית שלו, שמנסה לשרטט את קווי המתאר של ימי בראשית של הרוק הציוני.

ייאמר מייד: לא מדובר בעבודה אקדמאית, לא בתיזה סוציו-מוסיקולוגית או באסופת תיאוריות של הגות פילוסופית או משהו דומה לזה. רפפורט ניסה להכניס אותנו אל תוך חדרי החזרות אפופי העשן של תל אביב ואל מועדוני הקצב צפופים של רמלה, אל אולפני ההקלטות, במות הפסטיבלים, אולמות ההופעות והמושבים האחוריים של אוטובוסי הלהקות הצבאיות. חלק הארי של הספר הוא הראיונות עם השמות הידועים – והפחות ידועים – שעיצבו את המוסיקה הישראלית בפופולרית בשנים הנתונות: כספי, גרוניך, קלפטר, סנדרסון, גבריאלוב, רומנו, מישה סגל, אושיק לוי, ג'וזי כץ, עוזי פוקס, מישה סגל ורבים רבים אחרים. מידע נוסף נלקח ממיטב (ומירע) עיתוני ומגזיני התקופה. הספר כולל גם דירוגי מצעדים רלוונטיים, טרקליסטים של האלבומים שכל אמן או להקה שחררו בתקופה המתוארת בספר ופרטים רבים אודות תהליכי ההקלטה, סוגי כלי נגינה ושפע אנקדוטות שהתרחשו מעל הבמה, מאחורי הקלעים וליד הקונסולה.

הספר, שסובל ממחסור בתמונות ובאימג'ים (פרט לאלה המופיעים על העטיפה), שופע פרטים, תאריכים ושמות, ולא בהכרח יקסום לחובבנים, שרק מנסים להבין בקווים כלליים מה קרה במוסיקה הישראלית בסוף הסיקסטיז ותחילת הסבנטיז. אבל לגיקים של מוסיקה ישראלית, מדובר באוצר בלום של מידע, שנאסף באהבה ובתשוקה (שלא לומר באובססיה) ובתוספת חשובה ביותר למדף הספרים המוסיקלי המקומי.

סימפולים במזל גדי – אריק איינשטיין והיפ הופ

arik-einstein5

(איור: מישל קישקה)

קשה לחשוב על עוד מוסיקאי ישראלי, שיצירתו היתה חלק כל כך אינטגרלי בחייהם של לפחות שלושה דורות, ושהיתה נוכחת בהם ברציפות במשך כל כך הרבה זמן. מלהקת הנח"ל וגשר הירקון ועד החלונות הגבוהים והצ'רצ'ילים, מקאברים של הביטלס ודונובן ועד לסימפולים של שב"ק ס'. מאלתרמן, חלפי וביאליק עד אריאל ורוטבליט, מתוכי יוסי ועטור מצחך ועד אדון שוקו וגברת עם סלים, מלול ושבלול ועד כבלים וכמו גדולים, ממציצים ועינים גדולות ועד אלבומי שירי הילדים, מאלכס וייס עד פיטר רוט. אמן שידע להוציא מכל מי שאיתו עבד את המיטב: חנוך, רכטר, גבריאלוב, קלפטר, קראוס, שם טוב, דוכין והרשימה עוד ארוכה. היחיד שהיה יכול לחבר את הפסיכדליה של אחינועם לסמבה של ברור חיל, את גדות הירקון לדשא של המונדיאל, לשיר על סן פרנסיסקו ועל פתח תקווה, על אייבי נתן, על לאה רבין ועל דון קישוט. לבצע דואטים גם עם יפה ירקוני וגם עם אביב גפן. מדינת ישראל נפרדה השבוע מאוצר תרבותי לאומי. יהי זכרו ברוך.

אמרנו סימפולים? הנה כמה שקשורים לאריק איינשטיין ובאופן מעניין לקוחים כולם מאותו אלבום – "מזל גדי" שיצא בשנת 1968.

(הערה: יש כמובן עוד דוגמאות לסימפולים של אריק איינשטיין בשירי היפ הופ. בחרתי להביא כאן רק שירים שיצאו באלבומים רשמיים)

Mazal.1

 

כהה כהה (חנוך/חנוך)

הראפר/מפיק האלטרנטיבי Edan (במקור עידן פורטנוי) חוזר לשורשיו הישראליים ומסמפל את אריק בטרק שחותם את האלבום Beauty and The Beat מ-2004.

 

מכופף הבננות (אריאל/חנוך)

שב"ק ס'. 1995 אלבום ראשון. לקחו את השיר למקום אחר לגמרי.

 

הימים הארוכים העצובים (איינשטיין/חנוך)

"חלוצי החלל", להקת הפורשים-הזמניים משב"ק ס', שיחררה אלבום אחד, בשנת 2002. השיר "ימים טובים" דוגם את "הימים הארוכים העצובים", גם הוא מתוך "מזל גדי".

 

החלוצים סימפלו גם את "אני שר" מתוך האלבום "שבלול" (חנוך/חנוך)

 

מה שהיה היה (חנוך/חנוך)

שב"ק חזרו לסמפל את איינשטיין באלבום הקאמבק שלהם "בום קרנבל" מ-2008. אצל אריק זה היה שיר אהבה וגעגועים. אצלם מדובר בהתמודדות עם אתגרים אישיים, עם משקעי העבר ועם ההיסטוריה של המדינה ושל הלהקה עצמה.

 

בונוס טרק: "ואלה שמות" (מוהר/רכטר)

לא ממש דגימה, אלא ביצוע מחודש: את השיר המקורי הקליט איינשטיין לכבוד משחקי גביע העולם בכדורגל ב-1990. לקראת מונדיאל 2006 פנה אלי המפיק והיוצר המוכשר אסף פרישמן ליצור, ביוזמת ערוץ הספורט, שיר המשך, עם שמות הכדורגלנים שישתתפו במונדיאל הקרב ובא. לקחנו את המקור של איינשטיין כהשראה ועדכנו את הקונספט לשנות ה-2000. תיהנו.

 

איזכור של כבוד: הצמד כהן את מושון, באלבומם "ימים ארוכים", שיצא בקיץ 2016, דגם ב"שיר הדרופ" את השיר "זה לא בושה להיות עצוב" של אינשטיין (לחן: יוני רכטר ואבנר קנר) וב"גדות הירקון" את, איך לא, השיר "תל אביב, גדות הירקון, 1950" (לחן: שלום חנוך).