Tag Archive | 80s

וינילים לדבילים: פרינס

המדור הפופולרי המציג תקליטים לועזיים עם כיתובים משעשעים בעברית.

prince

נופל וקם

Mark E Smith – Renegade

Penguin 2009

265 עמודים

MES

Renegade

The Fall היא קצת כמו גויאבה. או שאוהבים אותה או שסולדים ממנה. כותב הבלוג הזה חושב שמדובר באחת מהלהקות הטובות, המעניינות והחשובות שיצאו אי פעם מבריטניה, אבל מכיר גם הרבה שחולקים על הקביעה הזאת ולא מבינים על מה כל הרעש והצלצולים. בכל מקרה, למארק אי. סמית' מגיע שאפו על כך שהוא מתפעל את המוסד האנגלי הזה (יש שיאמרו מוסד סגור) כבר כמעט 40 שנה ומצליח עדיין לעורר גלים, לעודד מחשבה ולספוג קיתונות של השמצות, רכילויות ושמועות, חלקן מבוססות, חלקן מופרזות, לרובן יסוד סביר במציאות. ספרו האוטוביוגרפי הראשון (שנכתב עם קצת עזרה מאחד אוסטין קולינגס, כי בכל זאת, האלכוהול) נקרא בדיוק כמו המוסיקה של The Fall: זועם, בוטה, לא עושה חשבון, רפטטיבי, קטוע, מעצבן, מצחיק, עמוק, מטושטש, לפרקים לא מובן אבל תמיד מעניין ומחזיק אותך על הקצה.

 

סמית' פורש כאן סצינות מילדותו והתבגרותו בפרסטוויץ' שליד מנצ'סטר, מהגג על משפחתו, על העבודה השחורה כפועל בנמל מנצ'סטר, על יושבי הפאבים המקומיים, על מלחמת המעמדות, על העוני, הדיכאון, השכרות והסמים – אבל בעיקר עסוק בלטנף על חברים שעברו בלהקתו עם השנים, על האקסיות שלו, על מפיקים, טכאים ומוסיקאים אחרים (ביניהם ג'ון לנון, נואל גלאגר והקלאש, פיט דוהרטי ופול מקארטני), על חברות תקליטים, על רוב הלהקות שיצאו ממנצ'סטר, על פוליטיקאים בריטיים מימין ומשמאל, על שוטרים, על אמריקה, על מעצבים גרפיים ועיתונאי מוזיקה וגם על עצמו ועל תכונותיו הבעייתיות שעליהן כבר מתבססות מיתולוגיות שלמות בתרבות הפופולרית האנגלית. הקטע הוא שהכל נכתב בשטף תודעה אלכוהולי מבודח ומשעשע, כשגם בקטעים הקשים והמרים ביותר סמית' לא חוסך את שבטו גם מעצמו, מה שמונע מהספר להפוך לסתם סדרת השמצות בלתי מבוקרת.

 

מתוך הקריאה בספר, סמית' מצטייר כאדם כן באופן נדיר, בעל אבחנות חותכות וחוש הומור שחור וחסר רחמים, במיוחד בכל הנוגע להתנהלותו שלו מול בני משפחה, חברים ומוסיקאים אחרים. מעריצי The Fall יתענגו על כל מילה בספר ובוודאי יחזרו אליו פעמים רבות. לכל השאר, מומלץ להתחיל עם המוסיקה של The Fall ולהמשיך משם.

The Fall יופיעו בישראל ב- 2.3.2016

fall book

Renegade

 

לו יהי

SEBADOH YOUNGSEBADOH OLD

אמצע-סוף שנות ה-80' היתה תקופה מרתקת ברוק האמריקאי. מול רוק השיער המנופח של בון ג'ובי, סקיד רואו, מוטלי קרו, גאנז אנד רוזס ודומותיהן, צצו להן, לרוב בעיירות נידחות או במקומות שלאו דווקא נחשבים למרכזי מוסיקה מסורתיים, להקות שהוציאו את האוויר החם מהבלון המדושן של הפופ-מטאל הממוסחר והתבניתי. הן המירו את השפעות הבומבסטיות מבית לד זפלין, באד קומפאני וואן היילן בגיטרות השורטות של הסטוג'ס והוולווט אנדרדראונד, בנאיביות הסרקסטית של ג'ונתן ריצ'מן והמודרן לאברס, במינימליזם של טלוויז'ן וטוקינג הדס מודל 1977 ובפאואר-פופ הרועש והמלודי של האסקר דו וה-Replacements. קורט קוביין זחל מאברדין, וושינגטון כדי להקים את נירוונה, יו לה טנגו פעלו בהובוקן, ניו ג'רזי, סטיבן מאלקמוס הגיע מוירג'יניה לסטוקטון, קליפורניה, שם הוקמה Pavement וג'יי מאסקיס, כמו הפיקסיז, הגיע ממסצ'וסטס, חמוש בסאונד בלואו-פיי מרתק, במילים אניגמטיות ובדימוי מרושל, רחוק אלף דציבלים מהתחפושות הפתטיות של גיבורי הרוק של התקופה. ושם, עם Dinosaur Jr של מאסקיס, מתחיל גם הסיפור המפותל והמרתק של Sebadoh, שמגיעים להופעה אחת בישראל החודש.

ב-1989, אחרי שלו בארלו, הבסיסט של Dinosaur Jr עזב את הלהקה לאחר סכסוך עם מאסקיס ותחושה שאינו בא לידי ביטוי בלהקה, הוא חזר להקליט עם חברו הוותיק אריק גאפני חומרים עליהם התחילו בעבודה שנתיים לפני כן. התוצאה היתה שיתוף פעולה רב שנים, שהניב כמה מהאלבומים המכוננים של האינדי האמריקאי. השילוב של נגינה מחוספסת, שהופכת בשנייה משיר רוק קליט להתחרעות פאנקיסטית רועשת, איכות הקלטה שמקשה על המאזין לקלוט את המילים ובד בבד תורמת למסתורין הכללי, תפניות מוסיקליות בלתי צפויות וטקסטים מלנכוליים-דפרסיביים – כל אלה הפכו לסימני ההיכר של Sebadoh, כפי שהפכו למאפייני הז'אנר כולו והדיהם נשמעים גם היום, אצל הרכבים כמו Weezer, Queens Of The Stone Age, The Strokes ורבים אחרים.ב-1992, עם התפוצצות הגראנג' והאלטרנטיב האמריקאי, הוחתמו Sebadoh בלייבל Sub Pop, אכסנייתם הסיאטלית המצליחה של נירוונה, מהאדהאני, סאונדגארדן ורבים אחרים. במהלך הניינטיז שיחרר בארלו עם ההרכב שורה של אלבומים מצויינים שזכו לשבחי המבקרים, שגם אם לא זכו להצלחה המסחרית של נירוונה או הפיקסיז, גיבשו סביב ההרכב קהל מעריצים אדוק. בארלו, שפעל גם במסגרת ההרכב Folk Implosion, פירק את Sebadoh ב-1999 ופנה לקריירת סולו. בעקבות האיחוד המפתיע שלו עם Dinosaur Jr ב-2007, התגבשו התנאים גם להקמתה מחדש של Sebadoh כלהקה מופיעה וב-2013, 14 שנה לאחר הפירוק, יצא סוף סוף Defend Yourself, אלבום אולפן מלא חדש של הלהקה שהניחה את היסודות למוסיקה האלטרנטיבית האמריקאית וממשיכה להשפיע ולייצר מוסיקה מעולה גם היום, 25 שנים מאוחר יותר.

Sebadoh יופיעו במועדון הבארבי בתל אביב, ביום ראשון, 18.10.15.

תמונה אחת שווה: הצ'ופרים של האייטיז

אהבה יומיומית

בשנת 1988 החל יוסי סיאס להגיש ברשת ג' את התוכנית היומית "אהבה יומיומית" שבה השמיע שירים וביניהם קרא מכתבים, לרוב מכתבי אהבה שכתבו מאזינים. כשצברה התוכנית פופולריות עצומה, ביקש סיאס לשמוע את כותבי המכתבים בקולם, והעלה אותם לשידור. בהדרגה הפכה התוכנית לפורמט של שיחות עם מאזינים, הפורשים את מצוקותיהם הרומנטיות והאישיות. מאז ובמשך 15 שנים נודע סיאס בסגנונו המיוחד שבו שימש אוזן קשבת ומסייע לאנשים הפונים אליו בשידור. בשנת 1989 יצא בחברת פונוקול האלבום "אהבה יומיומית" ובו מבחר שירים שהושמעו תדירות בתוכנית, של אמנים כמו בריאן פרי, אלטון ג'ון, סוזן וגה, סנואי וויט, ז'ק ברל, מרסדס סוסה, ג'ורג' מוסטאקי, כריס זה ברג, נינה סימון, ג'ו קוקר ואחרים. לאלבום צורף פוסטר של יוסי סיאס בכבודו ובעצמו.

577-large

 

מוזר, כבר בן 54

weird_al

השנים חולפות, טרנדים מוסיקליים באים והולכים, כוכבים עולים ונעלמים – ורק על דבר אחד אפשר לסמוך: הפרודיות של Weird Al Yancovic יהיו כאן לנצח. האיש, שחוגג בדיוק היום יום הולדת 54, האיש התחיל עם הפרודיות המוסיקליות בתחילת האייטי'ז וממשיך בגאון עד היום, כשהוא מקפיד לקבל את אישורם וברכתם של האמנים שאת שיריהם הוא מעוות לצרכיו הקומיים. קורט קוביין קרא לו "גאון מוסיקלי" ואישר לו לעשות צחוק מהלהיט של נירוונה, מארק קנופלר ניגן בגירסה שלו ל Money For Nothing ומייקל ג'קסון אישר לו להשתמש בשניים משיריו ולבסוף גם הזמין אותו להשתתף באחד מקליפיו. תאהבו או תשנאו אותו, Weird Al לא הולך להיעלם מהמפה המוזיקלית בזמן הקרוב. הבה נרים כוסית לחייך, איש מוזר, מוכשר ומצחיק.

שנות השמונים

שנות התשעים

שנות ה-2000

הכי מצחיקים (אופספרינג, אבריל לאבין)

בונוס: ווירד אל בפרודיה/מחווה מצויינת ומדוייקת על פראנק זאפה

"דיסקו כפר" – אוסף ויניל ישראלי לשמיעה והורדה חופשית

דיסקו כפר

לפני כחודש,הוצאנו, חברי ערן דינר ואנוכי, מיקסטייפ בשם "59 דינר" שכלל אוסף שירים ישראליים נדירים שהועברו ישירות מתקליטי הויניל המקוריים.

כמות ההשמעות וההורדות של המיקסטייפ די הדהימה אותנו וזה נתן לנו מוטיבציה לפנק אתכם פעם נוספת, הפעם עם אוסף תחת הכותרת "דיסקו כפר", שכולל שירי דיסקו ישראליים שיצאו בין השנים 1976-1986. בין המשתתפים יש אמנים מוכרים כמו דורי בן זאב, יהונתן גפן, מתי כספי, יגאל בשן, ריקי גל ושוקולד מנטה מסטיק וגם נשכחים מעט דוגמת שלמה חביב, נירה גל, שלישיית אפרו-דיסקו, שליחי הנשמה ועמוס ברזל. במיטב המסורת, הכל הועבר ישירות מתקליטי הויניל המקוריים.

אתם מוזמנים לשמוע אותו בחינם, בלחיצה קלילה פה. תיהנו!

וינילים לדבילים: רוקי ולהקת ניצול

מחקרים בלשניים ארכיאולוגיים-אנתרופולוגיים מעמיקים סוברים כי בתקופות היסטוריות מסויימות, הילידים בארץ ישראל התקשו בקריאת השפה האנגלית ובהבנתה, במיוחד כשזו הופיעה על גבי עטיפות תקליטי ויניל. לכן, הודפסו בארץ ישראל תקליטים רבים כשעליהם כיתובים בעברית, לנוחות הציבור המתקשה בהבנת הנקרא. מדי פעם, נציג את המשעשעים שבהם בפינה זו. תרומות הציבור תתקבלנה בברכה.

Survivor LP

Rocky IV

אחרי ההצלחה הכבירה של "עינו של הנמר" בפסקול הסרט "רוקי III", הוזמנה להקת "ניצול"  לתרום עוד שיר לפסקול הסרט "רוקי IV". ברם, "לב בוער" לא זכה להצלחה של קודמו והלהקה משיקגו התפרקה בסוף שנות השמונים.

בונוס 1: להקת "ניצול" בלהיטה "עינו של הנמר" – מתוך "רוקי III"

בונוס 2: "עינו של  הנמר", סימפול היפ הופ ראשון: Das Efx ft. EPMD

בונוס 3: "עינו של הנמר", סימפול היפ הופ שני: M.O.P ft. Jay-z & Teflon