מת על עברית, אסיר תודה על המוזיקה

The Days Between, ובעברית "ימי בין המיתרים" ככה נקראים בפי מעריצי הגרייטפול דד התאריכים 1 עד 9 באוגוסט. ה-1 באוגוסט הוא יום הולדתו של ג'רי גרסיה המנוח וה-9 באוגוסט הוא יום מותו (בדיוק לפני 25 שנים מכתיבת פוסט זה, ב-1995). את התאריכים אלה מציינים מדי שנה מיליוני Deadheads ברחבי העולם בשלל הופעות, משדרים, התכנסויות, פוסטים, פודקאסטים, ג'אמים ופעילויות נוספות, לזכרו של האיש שהפך כמעט למורה דרך מוזיקלי ותרבותי לכל כך הרבה אנשים ברחבי העולם.

השנה, התבקשתי לתרום פוסט לניוזלטר של קהיליית הגרייטפול דד בישראל, שעוסק פרוייקט המחווה שלי למוסיקה של גרסיה, רוברט האנטר והגרייטפול דד, שתורגמה לעברית והוקלטה לאלבום The Promised Land. הנה הטקסט המלא, להנאתכם:

---

רץ ורץ, ולוקח ת'זמן

חן רותם (סגול 59)

המשפט הכי קלישאי, לעוס ונדוש, אולי, בקשר לגרייטפול דד הוא הציטוט על המסע הארוך והמוזר וכו'. במקרה של "הארץ המובטחת" הסתבר לי, פעם אחר פעם, שלפעמים כל הקלישאות נכונות.

לאחר כמה שנים של צלילה למעמקי קטלוג הדד, כמובן בהשראתה והשפעתה של מור, זוגתי היקרה, התחלתי, אולי סביב 2013, לשרבט על דפים מזדמנים, תרגומים של שירים של האנטר וגרסיה. בעיקר בשביל הכיף ובשביל לאמן קצת את שרירי התרגום שלי, שבעבר הפעלתי באופן מזדמן כדי לאזרח שירים של לאונרד כהן, פרנק זאפה, טום ווייטס וכמה שירי ראפ. לא בדיוק ידעתי מה לעשות עם זה.

אחרי כמה נסיונות לחבר מוזיקאים מקומיים לעניין, שמתוך ענייני לוחות זמנים ועיסוקים או פשוט מפני שהרעיון נראה מוזר, מעורר יראה או סתם בלתי ישים, בהבלחה של גורל, פגשתי בעמי יארס, מוסיקאי נהדר מפילדלפיה שבדיוק עמד לסיים שהות של תשע שנים בישראל. וככה, על כמה (וכמה) בירות ב"דאנסינג קאמל" בתל אביב, נולד הרעיון לחבר את המילים שעל הדף לאיזושהי מציאות מוסיקלית מתועדת. בעוד אני נותן גז על עוד ועוד תרגומים חדשים, עמי, שכבכר החל לארוז מזוודות לקראת חזרה לארה"ב, הביא את המולטי-מוסיקאי אבשה אילן שינגן בס, אני גייסתי את ידידי נעמן שדמי שינגן קלידים, בחור בשם ג'ייסון רייך שלח ערוץ מנדולינה במייל מארה"ב וכשעמי ואני בגיטרות ובכלים, נוספים התחלנו להקליט בדירה קטנטנה בקומה שלישית ביפו, בממ"ד, עם מזרן עבה שמונח על החלון לצורכי אטימה. האמת, שאם תקשיבו טוב, אולי תצליחו לקלוט פה ושם קולות שירה של מואזין ברקע של אחד השירים. תוך כדי התהליך, וכדי לעשות את הפרוייקט המתגבש כמו שצריך, החלטתי לבקש את ברכת הדרך מ-Ice Nine, חברת הפאבלישינג של הגרייטפול דד. בהיותי הבחור הנאיבי שאני, פשוט שלחתי להם מייל. ובהיותם מי שהם, בתוך יומיים קיבלתי חזרה מייל המאשר את הפרויקט, מברך עליו ושמח על עצם קיומו, בלי שום תנאים או מגבלות – מהלך נדיר ביותר בתעשיית המוזיקה באמריקה, ובכל מקום בעצם. על כך, תודה לאלן טריסט, איש חשוב בהיסטוריה של הדד, שהולך עם הלהקה כבר מסוף שנות ה-60'.

עוד עניין די מוזר: כשסיימנו להקליט את השירים לאלבום, לא היו בהם ערוצי תופים בכלל – כי לא הקלטנו תופים, בגלל אילוצי מרחב. השארנו את העניין הזה לסוף, מה שנוגד את כל תורת ההקלטות הידועה לאנושות. האמת, אני לא מכיר פרויקט שהיה מוקלט עד תומו רק בלי תופים ושהתופים הוספו לו בסוף. זה משוגע, מסוכן וחסר אחריות לחלוטין. מה עושים? רק אדם אחד היה יכול לבצע את המשימה המטורפת למדי הזו. גון אמיר, בן למשפחת דדהדס שסביר שרובכם מכירים, כאילו התאמן כל חייו לרגע הזה. הכנסנו אותו לאולפן, הרצנו את כל האלבום באזניות והוא ניגן את כל השירים באופן מושלם מהתחלה ועד הסוף, כמעט ללא טעויות או עצירות. מי שקצת מכיר תהליכי עבודה באולפן, יודע שזו משימה כמעט בלתי אפשרית. סאי, אחותו של גון, הצטרפה בהמשך להרכב החי שלנו ושרה הרמוניות נהדרות גם בהופעות וגם בהקלטות.

בינואר 2015, כמה דקות אחרי שסיימנו את סשן המיקסים האחרון לאלבום, כשהיינו עדיין באולפן 'סטריט מיוזיק' בפלורנטין, קפצה פתאום בטלפונים הניידים הידיעה שהגרייטפול דד יקיימו חמש הופעות פרידה, לרגל 50 שנים לקיום הלהקה, תחת השם Fare Thee Well. הכל המשיך להתחבר.

משם ועד היום, הכל התגלגל לבד, בלי יח"צ, בלי קידום ברשתות, בלי קמפיין, בלי מימון המונים. רק עם הרוח המסתורית של ג'רי והדד ששורה על הפרוייקט הזה מיום שנחלם בגינה קטנה בתל אביב. השם שנבחר, The Promised Land התאים בול, עדי, עוד נצר למשפחת דדהדים, עשתה את העיצוב המהמם, האלבום עלה לרשת, דיסקים הודפסו, נמכרו ואזלו, תקליטי ויניל הודפסו, עשרות אלפי הורדות ברשת, כתבות הופיעו בעיתונים כאן, שם ומעבר לים, השמעה בתוכנית הרדיו של דייויד גאנס וגרי לאמברט ב-Sirius XM חשפה את "אני והדוד שלי" לרבע מיליון מאזינים וכמובן, איך אפשר בלי, המון הופעות בארץ,  עם בטי, יובל, טל, אלון ואבשה: מחאן הגמליה בדרום ועד כרמיאל, כפר הנשיא ועמיר בצפון, דרך גבעת חיים, מעברות ומושב אמץ, תל אביב, ירושלים, יפו ורמלה, צוזאמן וקפה ביאליק, וואי קפה, הדאנסינג קאמל ובר גיורא ואמפי מיני ישראל ועוד ועוד… לא מעט מוסיקאים מצויינים הצטרפו מדי פעם להופעה זו או אחרת, ודי אם נזכיר את גיא דגן, דויד פרץ, איתמר בק, אייל עצמון וירון בן עמי. בחמש השנים האחרונות נוספו עוד שירים לרפרטואר המוקלט ולזה שבהופעות. התרגומים החדשים של "נשים חומות עין", "גל שקט", "מיסיסיפי", "ספינת טיפשות", "חלם בלוז", "הכל בגלל השושנים" ועוד עלו לרשת, והיד עוד נטויה.

אני יוצא לנדוד עם השירים האלה כבר חמש שנים לסירוגין ברחבי ארה"ב, אוסף חוויות וסיפורים ורגעים שתקצר היריעה מלתאר אותם כאן במלואם. פסטיבל באטלנטה, מרכז קהילה יהודית במיניאפוליס, בית כנסת בפילדלפיה, בייסמנט בברוקלין, חנות גיטרות בבולטימור, בר בבוסטון, מועדונים בווילג' בניו יורק, בית קפה בניו ג'רזי, הופעה ב-Garcia's, המועדון שממוקם בקפיטול ת'יאטר בפורט צ'סטר ניו יורק, הופעה מצולמת במערכת מגזין Relix  במנהטן, בנוכחות פיטר שפירו, אותו יהודי יקר שאיחד את הדד ב-2015, ובמרץ האחרון גם הופעות באירוע היהודי הגדול העולם, ועידת איפא"ק בוושינגטון די.סי, עם 18,000 משתתפים. וכל הזמן, מפגשים עם דדהדים והמון המון סיפורים שאמת צרופה, זכרון מתעתע והשפעות הזמן וחומרים משני-תודעה כאלה ואחרים רק הופכים אותם למרתקים יותר. ראסל, דייוויד, עמי, אבשה, חיים, סי, עדין ונוח היו שותפים למסעות האלה.

אם הייתם אומרים לי לפני חמש שנים שגרסה בעברית של Friend of The Devil  תיכנס לפלייליסט של גלגל"צ, ששירי הדד בעברית ינוגנו בג'אם לייב אצל יואב קוטנר, ששיר מהפרויקט יסיים פרק של "היהודים באים", שהפרוייקט יסוקר בתכנית של ערוץ PBS בארצות הברית, שאשתו ובתו של ג'רי ישמעו את האלבום, יתמכו וישלחו אהבה מקליפורניה. הייתי כנראה חושב שאתם מוזרים. אבל אירועים מוזרים, צירופי מקרים לא הגיוניים והסתברויות של אחד למיליון שמתגשמות כלאחר יד הם, כמו שיודע כל דדהד, דברים שכיחים מאוד בעולם של הגרייטפול דד. תודה למור שהכניסה אותי לעניין, תודה לכל מי שממשיך ליהנות מהפרוייקט המוזר הזה, שמנהל את עצמו מצוין בלי שום עזרה, ותודה למוסיקה ולמילים שהתמסרו באופן כל כך טוטאלי לשפת הקודש של הארץ המובטחת.

להאזנה והורדה של כל שירי The Promised Land, כולל הקלטות אולפן, סשנים אקוסטיים, הקלטות דמו והקלטות מהופעות חיות: https://thepromisedland1.bandcamp.com/

שירי המשוררים שאתם לא מכירים

בחודשים האחרונים, ידידי המלומד ערן דינר ואנוכי עמלנו רבות על המיקס השישי בסדרת "59 דינר". והנה הוא לפניכם, ערוך ומוכן להאזנה בסופ"ש. רק עם תחילת התחקיר הבנו שיש המון שירי משוררים בפופ וברוק העברי שמעטים יודעים על קיומם. חפרנו עמוק בתקליטיות שלנו והוצאנו את הפנינים האלה להנאתכם. כל השירים הועברו ישירות מתקליטי הויניל המקוריים. "פופואטיקה" סוף סוף גמור. מקווים שתיהנו ממנו. תלחצו פה ותשמעו. האזנה נעימה ושבת שלום.

(לקישור להורדה לחצו כאן)

היפ הופ ירושלמי, דור 3.0

שלושה דורות של היפ הופ ירושלמי משתפים פעולה בשיר חדש, שהוא בעצם הרמיקס הרשמי לטרק מתוך אלבום הבכורה של הראפר הירושלמי נתי חסיד. תיהנו.

(אם בא לכם להוריד את השיר באיכות גבוהה, אפשר לעשות את זה ממש כאן:)

כמה הערות על היפ הופ ישראלי ב-2015

שיר חדש, באדיבות החתום מעלה והפטרון. ההפקה של שירוטו. Play.

ראפ ישראלי, דור 2.0

עבדתי כבר עם הרבה מוסיקאים ומפיקים בחיי. אבל במיני-אלבום החדש שיצא היום, היתה לי את החוייה המרתקת לעבוד עם מפיק / ראפר שותף שקורא לי "אבא". התוצאה, "עסק משפחתי", לפניכם. תשמעו, תשתפו, תורידו – ואם בא לכם לתמוך קצת בהיפ הופ ישראלי אז אפשר גם לשלם כמה שבא לכם.
מי שיוריד את כל האלבום, יקבל גם שני שירי בונוס עלינו. שבוע טוב!

וינילים לדבילים: להיט הצמרת של "סגול כהה"

מדוע הדפיסו בישראל כיתובים בעברית על גבי עטיפות תקליטים מחו"ל? ובכן, מחקרים בלשניים ארכיאולוגיים-אנתרופולוגיים מעמיקים סוברים כי בתקופות היסטוריות מסויימות, הילידים בארץ ישראל התקשו בקריאת השפה האנגלית ובהבנתה, במיוחד כשזו הופיעה על גבי עטיפות תקליטי ויניל. לכן, הודפסו בארץ ישראל תקליטים רבים כשעליהם כיתובים בעברית, לנוחות הציבור המתקשה בהבנת הנקרא. מדי פעם, נציג את המשעשעים שבהם בפינה זו. תרומות הציבור תתקבלנה בברכה.

היפ הופ ישראלי על המשמר

בסוף השבוע התפרסמה בעיתון The Guardian הלונדוני כתבה מעניינת על היפ הופ ישראלי, תחת הכותרת:

Israeli hip-hop, a political tool for a divided country

קריאה מהנה בלחיצה כאן.

(גילוי נאות: החתום מעלה תרם אף הוא לכתבה) והנה קליפ היפ הופ ישראלי רלוונטי:

"גשר המיתרים" – מיקסטייפ גיטרה ישראלית

כדי להקל עליכם קצת את הבלוז שאחרי החגים, קבלו את כותר מס' 5 בסידרת האוספים "59 דינר" שידידי ערן ואנוכי רוקחים להנאתנו מדי פעם. והפעם התמקדנו בגיטרה ישראלית: מהפסיכדליה של חיים רומנו בצ'רצ'ילים, דרך היוונית של אריס סאן והתימנית של בן מוש, דרך הבלוז של שטראוס, מזרחי ואקשטיין ועד אוחזי מפרט נכבדים כמו סנדרסון, קלפטר, קריו, אלפנט ועוד. כרגיל, כל הקטעים הועברו ישירות מהתקליטים המקוריים. אז קבלו, חם חם מהתנור, את "גשר המיתרים".

לחצו כאן להאזנה / הורדה

"Gesher Hameitarim" (String Bridge) is the 5th installment of the "59 Dinar" mixtape series, curated by musician Sagol 59 and journalist/record collector Eran Dinar.
Vol.5 focuses on the varied sounds of the Israeli guitar, from the electric Greek style mastered by Aris San, the psychedelic rock of The Churchills as well as the Hendrixian flourishes of Shlomo Mizrachi and Yitzhak Klepter.
Also present are the acoustic Blues of Avner Strauss and Gary Eckstein, the Yemenite-style playing of Moshe Ben Mush and the Allman Brothers-type soloing of Danny Sanderson, among many other gems, both rare and well-known.
As always, all tracks have been transferred directly from the original Vinyl sources.
The mixtape can be found HERE.
Enjoy!

הדור הבא של הראפ הישראלי (מדור פרסומי)

תומי רותם, המכונה 'שירוטו', יונק מוזיקה מגיל אפס. הוא שמע היפ הופ בעריסה, התחיל לרפרפ בגיל 5 ולעשות מוזיקה בגיל 12.

חוץ מלכתוב מילים ומנגינות, הוא גם הוא ראפר, זמר, מפיק, מתופף וגיטריסט. רק לפני חודשיים הוא סיים כיתה י"ב.

השבוע הוא מוציא E.P בכורה. הוא הפיק, ניגן, כתב, הקליט וריפרפ הכל. 

אני חושב שזה מעולה, אבל אל תהיו משוחדים כמוני – אני הרי אבא שלו. אז פשוט תקשיבו ותחליטו בעצמכם.

 

"ילדים טובים" – מיקסטייפ ישראלי חדש

אוקיי, הנה מתנה קטנה לפסח (ובמקביל לכבוד ליום התקליט הבינלאומי). מיקסטייפ מס' 4 בסדרת "59 דינר".

הפעם התמקדנו, ידידי ערן דינר ואנוכי, בשירי ילדים, אבל כאלה שגם מבוגרים יכולים ליהנות מהם. ואולי אפילו יותר. יש כאן שירים שאולי שכחתם, שירים שאולי לא הכרתם וביצועים פחות מוכרים של שירים שזכרתם. יש כאן רוקרים (בנזין, תיסלם, גרי אקשטיין, קובי רכט, אולארצ'יק) הרכבים (האחים והאחיות, הדרקון הלא נכון, צוות יפתח המלוכלך) ואושיות (אריק אינשטיין, חווה אלברשטיין, אריק לביא, מתי כספי) אל דאגה – גם סוזי מילר מיוצגת.
כרגיל, כל השירים הועברו מהתקליטים המקוריים ואנחנו מאוד מקווים שתיהנו. אפשר גם להשמיע לילדים… חג שמח!

לחצו כאן כדי להאזין למיקסטייפ בנוחות דרך Mixcloud