Tag Archive | Jerry Garcia

ימי בין המיתרים של ג'רי גרסיה

ג'רי גרסיה, אייקון מוסיקלי ענק, איש שהשפיע על דורות שלמים של מחפשי דרך מוסיקליים והפך, בעל כורחו ובניגוד גמור לאופיו ולרצונותיו, לסוג של מדריך, מנטור ומורה לחיים עבור מיליונים ברחבי העולם, נולד ב-1 באוגוסט 1942. בתום (או, ליתר דיוק, בעיצומו של) מסע מוסיקלי מוזר, מטורף, מרהיב ואינטנסיבי, הן עם הגרייטפול דד והן עם אינספור הרכבים, פרוייקטים וג'אמים עם מגוון בלתי נתפס של מוסיקאים, נפטר גרסיה 53 שנים ושמונה ימים מאוחר יותר, ב-9 באוגוסט 1995. את תשעת הימים שבין תאריך לידתו ותאריך מותו, מציינים רבים ברחבי העולם כ-Days Between, כשם אחד השירים האחרונים שגרסיה ביצע. בקרב חובבי גרסיה והדד בישראל מוכרים הימים האלה בשנים האחרונות כ"ימי בין המיתרים".

 

בכל שנה בתשע השנים האחרונות, פרט לקונצרטים מיוחדים ושאר פעילויות ומחוות, מוקרן מדי שנה בבתי קולנוע בכל רחבי ארה"ב, תחת הכותרת GD Meetup At The Movies, קונצרט של הדד על מסך ענק, שנבחר מבין ההופעות שצולמו מכל שלבי הקריירה המפותלת של הלהקה. השנה, בפעם הראשונה, המיזם הגיע גם לישראל, וכך, זכה מי שרצה בכך לראות בסינמטק בהרצליה (תודות לברק חיימוביץ' על היוזמה ולצוות הסינמטק על הביצוע) את ההופעה המצויינת של הגרייטפול דד שנערכה בג'יאנטס סטאדיום בניו ג'רזי, ב-17 ביוני 1991. נתבקשתי לומר כמה מילים לפני תחילת ההקרנה, ואני מביא את הטקסט בשלמותו כאן, לטובת אלו שביקשו זאת. 'Keep Truckin !

 

 

ביקום המקביל והמוזר שנקרא "הקריירה של של הגרייטפול דד", כל מה שסביר שיקרה, כל אירוע או מהלך שהגיוני ומניח את הדעת, לא קורה אף פעם. ומאידך, כל צירוף מקרים שלא מתקבל על הדעת, כל אירוע אבסורדי, שנוגד את כללי ההגיון והשכל הישר, קורה פעם אחר פעם, באופן אגבי, כמעט נונ-שלנטי בהיתכנותו הקוסמית, שמרגע שמתרחשת, נראית כמו האירוע הכי רגיל, סביר ושגרתי בעולם.

ב-26 ביולי 1990 מת ברנט מידלאנד, מי שהחזיק מעמד בכיסא הקלידן של הלהקה יותר זמן מכל אחד אחר והשלישי שעבר למישור אחר של קיום בטווח זמן של 17 שנים. יש להקות שהיו לוקחות במקרה כזה איזה טיים אאוט להתאושש, לעכל, אולי אפילו היו מתפרקות כתוצאה מאירוע טראגי שכזה.

לא הדד.

בערך מאתיים ימים אחרי מותו של ברנט, פתחו הדד בטור עצום, שהתחיל עם שלוש הופעות באוקלנד קולוסיאום בשניים בפברואר 91, והסתיים, אחרי 77 קונצרטים, בדיוק באותו מקום, עם ארבע הופעות רצופות, האחרונה שבהן, במיטב המסורת, בערב השנה החדשה שבין 91 ל-92. הטור כלל הופעות במקומות מיתולוגיים כמו נסאו קולוסיאום, השורליין אמפית'יאטר בקליפורניה, אר.אפ.קיי סטדיום בוושינגטון די.סי, סולג'ר פילד בשיקגו, תשע הופעות במהלך עשרה ימים במדיסון סקוור גארדן ועל הדרך גם קונצרט בלתי נשכח לזכרו של ביל גרהאם, אחד האנשים החשובים בסיפור של הדד, בגולדן גייט פארק בסן פרנסיסקו, כשהלהקה מארחת את ג'ון פוגרטי ואת ניל יאנג לכמה ביצועים באמת חד פעמיים.

1991 היתה שנה קשה לתעשיית המוסיקה. מכירות אלבומים צנחו, ענף ההופעות החיות היה בדעיכה וחברות תקליטים הצטמצמו או נסגרו לחלוטין. אבל הדד, כפי שנכתב עליהם באותה תקופה ברולינג סטון מגזין, הם Recession-Proof Band. להקה חסינת מיתון. בששת החודשים הראשונים של 1991, השנה שהמומחים הכריזו עליה כאחת הגרועות ביותר בהיסטוריה של תעשיית המוסיקה האמריקאית, הכניס סיבוב ההופעות של הדד, חבורת הדינוזאורים ההיפיים הקשישים מהסיקסטיז, 20 מיליון דולר. פי שניים מהלהקה הצעירה והלוהטת שהגיעה למקום השני בדירוג, גאנז אנד רוזז. כמובן שכל ההופעות בטור של הדד היו סולד אאוט מראש.

כדי להתגבר על החלל שהשאיר ברנט, גויסו ללהקה שני נגנים חדשים, שבכשרונם האדיר תוכלו לחזות עוד כמה דקות. וינס וולניק, שניגן קלידים בלהקת הארט-רוק / ניו ווייב המצויינת The Tubes מסן פרנסיסקו וברוס הורנסבי, יוצר ופסנתרן מחונן, אקורדיוניסט מעולה וזמר מצויין וכבר כוכב ענק בפני עצמו, עם אלבום בכורה שנמכר במיליונים וסינגל במקום הראשון במצעד הבילבורד האמריקאי ובארצות רבות אחרות. הישג שהדד מעולם לא הצליחו, ויש שיאמרו מעולם לא התיימרו,  להגיע אליו.

ההופעה שנראה הערב, בתזמון מושלם עם יום הולדתו ה-77 של ג'רי ויחד עם המון אנשים טובים אחרים ברחבי העולם, התקיימה בערך באמצע הטור, ביום שני, ה-17 ביולי. והיא השנייה מבין שתי ההופעות שהתקיימו יום אחרי יום, ב- Giants Stadium בניו ג'רזי, איצטדיון פוטבול עם תפוסה של למעלה מ-80,000 צופים. השערים נפתחו בשעה חמש. החימום התחיל בשבע וכרטיס, אגב, עלה 25 דולר.

אז מה מיוחד בהופעה הזאת ולמה כדאי לשים לב? קודם כל, זו אחת משתי הופעות בלבד של הדד שהוקלטו בציוד 48 ערוצים אנלוגי, מה שאומר שהסאונד שתשמעו הוא לא פחות ממרהיב וגם איכות הצילום והעריכה מכמה מצלמות שתיעדו את ההופעה. להקת החימום, אגב, היתה Little Feat, עוד מיתולוגיה מוסיקלית אמריקאית בפני עצמה.

זו גם הפעם הראשונה בסדרת אירועי Meet up at the Movies שבה אנחנו זוכים לראות את ההרכב עם וינס ועם הורנסבי בפעולה. וולניק המשיך להופיע עם הדד עד לפירוק הלהקה ב-1995 (ובמיטב מסורת קלידני הדד, נפטר ב-2006), והורנסבי הופיע איתה און-אנד-אוף, ככל שקריירת הסולו שלו איפשרה, בכ-100 הופעות בסך הכל.

השיר הפותח, המפתיע והלא שגרתי, במונחים של היסטוריית הדד, הוא Eyes of The World, וזה, יש שיאמרו, אחד הביצועים הטובים ביותר שלו בכל הזמנים. הפעם האחרונה שהשיר הזה פתח הופעה של הדד היתה ב-13 באוגוסט 1975. שימו לב גם למוטיב המוסיקלי של Dark Star, שפורץ, מגיח או רק מרומז לאורך כל ההופעה כמעט, במיוחד ביוזמתו של הורנסבי, האיש שגרסיה, שפשוט זורח מהנאה לאורך ההופעה הזאת, נתן לו קרדיט על כך שאיתגר אותו להגיע למחוזות מוסיקליים חדשים ומעניינים במיוחד.

מה עוד יש לנו כאן? קלאסיקות אהובות מהסבנטיז, כמה שירים נדירים למדי בסטים של הדד ("ניו ספידוויי בוגי" ו-"מייט אז וול") בלוז אחד, דילן אחד, שירים של ג'רי ושל בובי, דראמס, ספייס וקאבר מפתיע למדי של עוד להקה אמריקאית אגדית, שסוגר יפה את כל העסק.

יש שיגידו שזה היה הטור הבאמת-מצויין האחרון של הדד, ממש שניה לפני שהמתחים החברתיים הפנימיים, הבעיות הלוגיסטיות והכספיות וההרגלים הרעים של גרסיה הרימו את ראשם וסימנו את תחילת הסוף. יש שיתווכחו על כך. אבל, כידוע, דדהד שלא מתווכח, מתדיין ומדסקס חייב לרוץ באופן מיידי לרופא לבדוק אם עדיין יש לו דופק. כמובן שהיו עוד לא מעט הופעות מדהימות גם בהמשך הדרך, בטוח שאת חלקן עוד נראה בהקרנות הבאות.

אחרי ההופעה שנראה הערב, הלהקה חזרה עוד כמה פעמים לג'ייאנטס סטדיום. בדיוק שנה מאוחר יותר, בשתי הופעות ביוני 92, עם סטיב מילר שפתח והתארח, ביוני 93, בהופעות שראו את ג'רי מנגן יחד עם סטינג, באוגוסט 94, עם חימום של טראפיק, שג'רי, כמובן, לא החמיץ את ההזדמנות להצטרף אליהם, ב"דיר מיסטר פנטסי" ו"גיב מי סאם לאבינ'" ולבסוף ב-18 וב-19 ביוני 1995, פחות מחודשיים לפני שג'רי ירד סופית מהאוטובוס, בשתי הופעות אותן פתח בוב דילן, שהפעם, משום מה, לא שיתף פעולה על הבמה עם הדד אלא רק פתח את הערב. שתי ההופעות שלא מומלץ לצפות בהן לאוהבי ג'רי בעלי לב חלש ובלוטת דמעות רגישה.

אבל, כמו שנאמר Don't shake the tree when the fruit ain't ripe, אז בואו נעלה לכמה שעות על טריפ במכונת הזמן ונחזור עשרים ושמונה שנים אחורה, אל ערב קסום במיוחד בצפון ניו ג'רזי. וג'רי, אם אתה שומע אותנו – מזל טוב ותודה על כל הקסם הזה, עיניים שלנו. בעצם, עיניים של העולם.

תיהנו.

———————————————————–

השיר שפתח את ההופעה – Eyes of the World

 

 

 

 

 

מודעות פרסומת

תמונה אחת שווה: אסיר תודה במצרים

ג'רי גרסיה נפטר היום, 9 באוגוסט, לפני 23 שנים.

הנה תמונה של ג'רי וחברים במצרים, בספטמבר 1978. עת הגרייטפול דד באו לתת שלוש הופעות היסטוריות למרגלות הספינקס והפירמידה הגדולה בגיזה.

 

The Grateful Dead – backstage party – Egypt 1978

 

 

והנה דוגמה קטנה אחת, מתוך אינספור, לגדולתו של האיש:

 

 

 

 

 

לרקוד עם המתים

הנה המלצה למה שיכול להיות האירוע הכי כיפי שלכם השנה. ומי יודע, אולי אפילו לשנות לכם את החיים בשנים שיבואו. פעם בשנה (טוב, אולי פעמיים), מתכנסים חובבי גרייטפול דד בישראל – וגם כמה שבאו מעבר לים – למסיבה שכולה מוסיקה נפלאה, ריקודים לתוך הלילה ואווירה חברית ומשוחררת. קוראים לזה Gathering. והגאת'רינג מס' 9 שיתקיים השנה בחאן הגמליה בערבה בסופ"ש של 10-11 לנובמבר, יהיה השאפתני ביותר עד כה. הוא יימשך 24 שעות ויערך במיקום יפהפה, 3 שעות נסיעה מתל אביב. סטים של תקלוטי גרייטפול דד ושלוחותיה, וגם ג'אם באנדס ואמריקנה ועוד מטעמים. גם שתי הופעות כלולות במחיר הכרטיס ("הארץ המובטחת" The Promised Land ו"בותימזוג") אבל האמת ומנסיון – כדאי להגיע אפילו רק בשביל החווייה, האווירה והמוסיקה. כל הפרטים ורכישת כרטיסים – כאן. אני מציע שתלכו. רוב הסיכויים שתחזרו אסירי תודה.

 

 

שיעורי בית למתחילים: הופעה קלאסית מ-1972.

 

גרסיה א לה וידה

בחודש אוגוסט מצויינים שני תאריכים הנוגעים לג'רי גרסיה, איש הגרייטפול דד ואחד מגדולי המוסיקאים שידעה המאה ה-20. ב-1 לאוגוסט 1942 הוא נולד וב-9 באוגוסט 1995 הוא עבר למימד אחר. הימים האלה נחגגים על ידי מיליוני מעריצי הלהקה כ-The Days Between, כשם אחד השירים שביצעה הלהקה בהופעות באחרית ימיה. בישראל, יש הקוראים לתקופה הזו "ימי בין המיתרים". השנה, חגג החתום מעלה ומטה את המועד בהקלטת שני שירים של ג'רי והדד בעברית, בליווי חבורת נגנים משובחת (ירון בן עמי, אבשה אילן, עומר אשאנו, נטע גופן, אריאל חשבון אוליבה, שקד פורמן). הראשון הוא Deep Elem Blues, בלוז עתיק שבוצע על ידי הלהקה בעיקר בהרכב אקוסטי ותורגם בשפת הקודש ל"חלם בלוז". השני הוא Half-Step Mississippi Uptown Toodeloo שכתבו רוברט האנטר וגרסיה, שיר שפתח את אלבומם של הדד Wake Of The Flood משנת 1973 והפך לפייבוריט אהוב בהופעות החיות של הלהקה. אני מקווה שתיהנו. אפשר לשמוע ולהוריד כאן:

 

 

Deep Elem Blues

 

Half-Step Mississippi Uptown Toodeloo

The Promised Land – פרוייקט גרייטפול דד בעברית

לפני כשנתיים לקחתי על עצמי משימה לא פשוטה: להקליט אלבום ובו ביצועים בעברית לשירי הלהקה המיתולוגית ביותר בהיסטוריה של הרוק. מאותו רגע, הקארמה התחילה לעבוד שעות נוספות. מי ידע שאפגוש, די במקרה, מוסיקאי נפלא בשם עמי יארס שהפך לחבר טוב ולשותף מלא ביצירה. מי ידע שיש כל כך הרבה מוסיקאים אדירים שאוהבים את הדד שיבואו לנגן (נעמן שדמי, אבשה אילן, גון אמיר, ג'ייסון רייך) ושמעצבת מדהימה (עדי רמלר) תעשה לנו אימג'ים מעולם אחר. מי חשב שהדד יודיעו, ביום של סיום המיקסים, על איחוד לכמה הופעות אחרונות לרגל 50 שנים לייסודם. שמרטין סקורסזה יכריז על סרט דוקומנטרי חדש על הלהקה. שמאות אלפי כרטיסים ייחטפו תוך כמה דקות ושההתעניינות בהרכב, שהתפרק לפני 20 שנה, תרקיע שחקים ב-2015. ומי חלם שהסינגל הראשון מתוך האלבום ייכנס לפלייליסט של גלגל"צ.


אני שמח לחלוק איתכם את The Promised Land, אלבום שנעשה באהבה ובחברות, שמחכה שתשמעו אותו. החלטנו לא לבקש תמיכה כספית מ"ההמונים" דרך הפלטפורמות המוכרות, כדי לעשות דברים בזמן שלנו וכמו שצריך, בלי לחצים ותכתיבים. האלבום נמצא להורדה בבאנדקמפ, במחיר יותר זול ממנה שווארמה עם פחית קולה – והרבה יותר בריא לגוף ולנשמה.

וכמו שג'רי גרסיה אמר פעם:

When we're done with the music, it's yours. You can have it

הארץ המובטחת – להורדה כאן:

The Promised Land – פרוייקט גרייטפול דד בעברית

בשנתיים האחרונות עבדתי, יחד ידידי עמי יארס ושלל מוזיקאים מוכשרים ומסורים אחרים, על פרוייקט מיוחד מאוד, שכולו מחווה לאחת הלהקות הגדולות בהיסטוריה של המוזיקה הפופולרית. להקה שהיא תופעה תרבותית, אייקון אמריקאי ומקור השפעה והשראה חי ונושם למיליונים ברחבי העולם.
השנה ימלאו 50 שנה להקמתה של הגרייטפול דד ו-20 שנה למותו של ג'רי גרסיה, אחד האמנים והאנשים המיוחדים ביותר שיצאו מיבשת אמריקה.

בקרוב יצא אלבום ובו שירים של הגרייטפול דד וגרסיה שתורגמו לעברית באהבה ובתשומת לב מרובה. האלבום נוצר באישור ובתמיכת תאגיד הגרייטפול דד בסן פרנסיסקו. הנה השיר "נטע", (במקור Bertha), הסנונית הראשונה מתוך הפרוייקט.

The Notorious D.E.A.D – הקשרים הנסתרים בין הגרייטפול דד והיפ הופ

אין מה לחפור כאן יותר מדי על הגרייטפול דד, אולי אחת הלהקות המתועדות ביותר בהיסטוריה. בטח זו שקיימות הכי הרבה הקלטות שלה בהופעה. אם אתם מעריצים שרופים שלהם (יעני Deadheads) אתם בטח חברים כבר בקבוצת הפייסבוק הישראלית, מקשיבים לתוכנית הרדיו המוקדשת להם ב"קול הקמפוס" ומבקרים לא מעט באתר הזה.
רק נגיד כאן שבמשך כ-30 שנות קיום הצליחו ג'רי גרסיה וחבורתו לשנות כמה סדרי עולם בתעשיית המוסיקה, ביחס שבין אמן לקהל, בקונספציות שיווקיות – ובדרך גם לנגן הרבה מוסיקה נהדרת ששואבת מפולק, קאנטרי, בלוז, בלוגראס, רוקנרול, ג'אז חופשי, פסיכדליה, מוסיקה ערבית ועוד מכל הבא ליד.
"אבל איך אתה יכול לאהוב גם את הדבר הזה וגם ראפ"? שואלים רבים. האמת, אם היתה לי תשובה הייתי כותב אותה פה. אני לא בטוח שצריך לחשוב על תשובה. מה שכן, למוח יש נתיבים משלו והוא תמיד מחפש הקשרים. אז בניגוד להרכבים כמו הסטיב מילר באנד, לד זפלין, אירוסמית' או סטילי דן, הדד אף פעם לא היו להקה שמפיקי היפ הופ וגרוב הירבו לסמפל. ובכל זאת, בשנים האחרונות שמתי לב לכמה הקשרים מעניינים של הדד עם עולם ההיפ הופ ויש לי את העונג להביא אותם כאן לפניכם. תיהנו.

הסימפולים
השיר Knock של הראפרית הנפלאה Jean Grae (תושבת ניו יורק, ילידת דרום אפריקה, בתו של פסנתרן הג'אז החלוצי Abdullah Ibrahim, המוכר גם בשם Dollar Brand) בנוי על סימפול מהשיר Help On The Way מתוך האלבום Blues For Allah של הדד.

די ג'יי Wick-It מנאשוויל יצר גרסה מצויינת שמחברת את "שייקדאון סטריט" של הדד עם "טריפל טראבל" של הביסטי בויז לטרק של הנאה צרופה.

והנה די ג'יי מניו יורק, שהושיב את הנוטוריוס ב.י.ג על ביטים שנוצרו מסימפולים של הדד:

האיזכור
לא אחר מאשר Jay-Z נתן קרדיט (בהיפ הופ קוראים לזה Props) לחבר'ה, בלהיט Encore, מתוך האלבום השחור שלו מ-2003. הראפר הצנוע שנוהג לכנות את עצמו Jay Hova משווה את עצמו ל"גרייטפול דד של הראפ" כבר בשורה החמישית של הבית הראשון.

I'm young H.O
Rap's Grateful Dead
Back to take over the globe
!Now break bread

איזכור 2: גנגסטא ראפ

בשנת 1991 תקף הרכב הגנגסטא ראפ הזועם מיוסטון טקסס, Geto Boys את תעשיית פרסי המוסיקה האמריקאית ובמיוחד את טקס פרסי הגראמי, בטענה שכל הפרסים הולכים לאמנים אמצע-הדרך זקנים, לא רלוונטיים ובעיקר – לבנים. הדד מוזכרים בשיר לצד אלביס פרסלי וכוכבי הקאנטרי ריבה מקינטייר וג'ורג' סטרייט. הנה הקטע הרלוונטי:

!and the winner is George Strait! for best female vocalist, Reba Mcintyre"
!most appearances made after death, Elvis Presley
,The king couldn't be here due to illness
"!So to accept his award on his behalf, we have Grateful Dead

איזכור 3: דרייק!

תחילת 2017. דרייק, הראפר הכי פופולרי בעולם כרגע,מוציא אלבום חדש. בשיר Lose You הוא מזכיר שלושה מחברי הגרייטפול דד. מעניין אם הילדים יטרחו לבדוק למה הוא מתכוון בשורות האלה:

,I’m just takin’ what God will give me
,Grateful like Jerry, Bob and Mickey

!Better attitude, we’ll see where it gets me

והשיר עצמו כאן (ספוטיפיי)

https://open.spotify.com/embed/album/1lXY618HWkwYKJWBRYR4MK

ועוד איזכור אפשרי:

יכול להיות שהראפר Method Man מצטט, סביב 03:35 את השורה Ashes To Ashes They All Fall Down מהפזמון של Throwing Stones של הדד? אתם תחליטו.

ובאותו אלבום, כמה שירים אחר כך, שוב, Method Man מצהיר:

,Time to walk my Labrador"
,Livin' out my dreams, at the same time shatter yours
,Code Red, fill 'em full of lead
,Grateful Dead live from Hempstead
,Tiger Kung Fu know the ledge
"!Check the full fledged knucklehead

ב-01:48. צ'ק איט אאוט:

גם הסופרגרופ La Coka Nostra מצהירים שהם מעשנים עם הגרייטפול דד בשירם המעושן High Times. כאן ב-01:45.

העטיפה

אם לשפוט לפי מילות שיריו, הראפר המנוח Proof לא היה ממש ילד פרחים. לכן, רבים הופתעו שלאלבום הסולו הראשון (והיחיד) שלוף הוא בחר לקרוא Searching For Jerry Garcia. אבל מסתבר שגם לראפר קשוח, חבר של אמינם מדטרויט יכולה להיות הערכה למנהיג הדד. אפשר לקרוא על נסיבות בחירת השם כאן – בראיון של Proof לרולינג סטון מ-2005. גם אם התוכן לא ממש קשור, לפחות העטיפה של האלבום שומרת על הקו העיצובי המזוהה של הדד.

Searching for Jerry Garcia

ועוד אחת!

בשנת 2011 הוציא הראפר-שהפך-לזמר-קאנטרי-בלוז Everlast, לשעבר מנהיג הרכב הראפ House of Pain (זוכרים את "Jump Around"?) את האלבום Songs of The Ungrateful Living, ששמו מדבר בעד עצמו ועטיפתו אינם מצריכה הסבר למי שבקיא מעט באיקונוגרפיה הויזואלית של הדד. הנה:

Everlast-LCN-Songs_Of_The_Ungrateful_Living-2011-

המיקסטייפ
Keswick הוא די.ג'יי מברוקלין שהוצא לפני כשנה מיקסטייפ בשם Grateful Kez, שבו הוא דוגם שירים של הדד ליצירת ביטים היפ הופיים-גרוביים למהדרין. מאוד חביב. תנו האזנה ואפילו רכישה, אם בא לכם לצ'פר אותו.

ולסיום: הראפ!
The Bridge הם Jam Band מבולטימור, שמנסים, כמו להקות רבות בז'אנר, להמשיך ולשאת את הלפיד שהדד הציתו. מסתבר שאחד הקטעים הפופולריים בהופעות שלהם הוא השיר "Back In '94 (Grateful Dead Rap)" שמשתמש בשמות שירים של הדד כדי לתאר את חוויותיו של בחור, שנחשף לדד בהופעה בפעם הראשונה.

(מילות השיר נמצאות כאן)

 

ספטמבר 2018: הראפר הניו יורקי טאליב קוולי עם פיל לש והפאמילי באנד ומקהלת הארלם, בשילוב נהדר של דד וראפ: Shakedown Street + Get By

 

 

הידעת: הדד עשו ראפ כבר ה-1974 !

הנה קטע נדיר שהקליטו ג'רי גרסיה ומיקי הארט (המתופף של הדד, למי שלא עוקב…) ולא שוחרר בצורה רשמית מעולם. הארט מרביץ פה סוג של ראפ על השיר Fire On The Mountain שכל דדהד מכיר ואוהב. לשיפוטכם.

יש לכם הערות? תוספות? תובנות? אתם מוזמנים לכתוב לבלוג.