Tag Archive | Woodstock

50 שנה לוודסטוק – ראיון עם יורמה קאוקונן (ג'פרסון אירפליין)

פורסם לראשונה ב"הארץ", 16.12.2012

 

"אני חושב עליה לא מעט. אני חבר טוב של לורה, אחותה של ג'ניס, ואנחנו מדברים לעתים תכופות", מספר יורמה קאוקונן, הראשון שהקליט עם ג'ניס ג'ופלין בשנות ה־60. "בשיחה האחרונה שלנו, לורה אמרה לי שג'ניס כל הזמן המציאה את עצמה מחדש. חיפשה כיוונים חדשים. הכרתי אותה די טוב, עוד לפני תקופת הרוקנרול שלה. ובאותה תקופה היא היתה זמרת בלוז, אחת הטובות שאי פעם היו, ואני חושב עליה לא מעט. זה מאוד טראגי. חבל שלעולם לא נדע מה היה קורה איתה, אבל היא בטוח היתה עושה דברים נפלאים, כי היא פשוט היתה כישרון כל כך גדול"

 

(ג'ניס ג'ופלין ויורמה קאוקונן, 1962)

 

ג'ופלין היא לא האגדה היחידה שעמה ניגן קאוקונן. הוא ג'ימג'ם גם עם חברים מהגרייטפול דד, דה באנד, הבירדס וקרוסבי סטילס ונאש, היה מועמד לפרס גראמי ונבחר על ידי "הרולינג סטון" לאחד ממאה הגיטריסטים הגדולים בהיסטוריה. הוא גם מההרכב המייסד של ג'פרסון אירפליין, וניגן איתם בלהיטיהם הגדולים "White Rabbit" ו"Somebody to Love". לפני שנתיים הופיע קאוקונן בישראל עם ההרכב החשמלי Hot Tuna, שהוא מנהיג משנת 1969, ועכשיו, בגיל 72 ובכושר מצוין, הוא מגיע אלינו שוב לשלוש הופעות אקוסטיות, אחת מהן בתל אביב. "ההופעה לפני שנתיים ברדינג 3 היתה עם Hot Tuna", הוא אומר. "ההופעות הקרובות אקוסטיות, רק אני ובארי מיטרהוף המעולה. אז נעשה חומרים שלא עשינו עם Hot Tuna וגם עיבודים אקוסטיים לקטעים של הלהקות שהייתי חבר בהן בעבר. אני מאוד אוהב את ישראל ובטוח שיהיו הופעות מצוינות".

 

 

אתה הולך להופיע כאן שבוע לפני יום הולדתך. מקרי או מתוכנן?"

"זה די מקרי, אבל תשמע, בפעם הקודמת שהייתי פה זה היה לכבוד יום הולדת 70, והאמת היא שזה נהדר ואני ממש מתרגש לחזור שוב. זו מתנת יום הולדת טובה"

.אתה מופיע כבר כמעט 50 שנה ולאחרונה נמצא בשטף הופעות. איך שומרים על כושר ואנרגיה?

"מובן שאני לא באותו כושר כמו בשנות ה־60 ו־70, אבל בכל זאת אני מניח שיש לי גנטיקה טובה והכי חשוב – אני אוהב את מה שאני עושה!"

 

 

הרבה אמנים ותיקים כמו קלפטון, רוברט פלאנט ואפילו טום ג'ונס, סוגרים מעגל וחוזרים לבלוז, לפולק ולמוזיקה אמריקאית שורשית, סגנונות שאתה תמיד עסקת בהם. מדוע זה קורה לדעתך?

"וואו, שאלה טובה. בלוז ופולק תמיד היו מאוד קרובים ללבי. כשאני התחלתי לנגן בשנות ה־50, זה לא נחשב 'מוזיקת בלוז', זה פשוט נחשב מוזיקה. אני חושב שהמוזיקה הזאת על זמנית. יש הרבה אמנים שעשו את המוזיקה שלהם והיא היתה מעולה לאותו זמן, אבל לא בטוח שהכל עמד יפה במבחן הזמן. אני חושב שהבלוז והפולק הם באר עמוקה ותמיד אפשר לחזור ולדלות ממנה עוד ועוד"

 

 

ספר לנו קצת על בית הספר שלך לגיטריסטים, Fur Peace Ranch

"הוא קיים כבר 15 שנה. זו חווה באוהיו שאשתי ואני רכשנו, והקמנו בה בית ספר ו'מחנה אימונים' לגיטריסטים בכל הרמות. יש לנו כיתות לימוד ואמפיתיאטרון להופעות, ואנשים באים מכל העולם ללמוד עם הגיטריסטים והבסיסטים הכי טובים באמריקה. אני נמצא שם רוב הזמן, בין סיבובי ההופעות. זה פרויקט אדיר ואנחנו מאוד אוהבים אותו ומשקיעים בו את חיינו כרגע"

ראיתי שאתה מוכר חלק מגיטרות הווינטג' שלך באינטרנט…

"אני לא אספן גיטרות או משהו, אז אין לי גיטרות ששוות מיליוני דולרים. לפעמים אתה מסתכל על כל הרכוש שלך ומבין שפשוט יש לך יותר ממה שאתה צריך. אז מדי פעם אני חופר בעליית הגג ומוכר כמה מהגיטרות הישנות. אני לא מתייחס לגיטרות כמוצגים למוזיאונים או כרכוש יקר ערך שצריך לאגור, אני מעדיף שמישהו ינגן עליהן מאשר שהן סתם ישכבו אצלי במחסן"

לא מזמן הופיע בישראל ההרכב ג'פרסון סטארשיפ. איך אתה מרגיש כלפי כל ההרכבים שמתיימרים להמשיך את דרכה של ג'פרסון איירפליין האגדית שייסדת?"

אתה יודע, כולנו צריכים לעבוד. ולתפיסתי זו ברכה מאלוהים שאנשים עובדים ומתפרנסים. בעיני מה שחשוב זה שאנשים צעירים, שלא ראו את האיירפליין המקוריים, שומעים את השירים האלה ונחשפים למוזיקה. בכל מקרה, את דיוויד פרייברג (חבר הסטארשיפ, לשעבר ב־ Quicksilver Messenger Service ס.59) אני מכיר עוד מלפני שהכרתי את החברים באיירפליין. הוא בחור נהדר, גם הוא יהודי, אתה יודע"

.אתה מתעדכן במוזיקה חדשה?

"מדי פעם מישהו מפנה אותי ללהקה עכשווית, אבל האמת היא שמאז שהייתי ילד אהבתי תמיד מוזיקה ישנה. קאנטרי אותנטי ודברים כאלה. לאחרונה התחלתי להקשיב למוזיקה קלטית. יש את הצמד האירי־אמריקאי ג'ון דויל וקארן קייסי שאני מאוד אוהב וממליץ עליו לכולם. זה הדבר הכי מודרני שאני שומע כרגע. בשבילי, זו מוזיקה מודרנית!"

 

מודעות פרסומת

וודסטוק בן 45

woodstock-1969-peace-love-rocknroll-demotivational-posters-1311362582
היום לפני 45 שנה תם פסטיבל וודסטוק, אחד האירועים שהגדירו את המונח החמקמק "הסיקסטיז" ושהשפיעו ביותר על תרבות הרוק ועל התרבות הפופולרית המערבית בכלל.

במשך השנים, פימפמו התקשורת ומבקרי מוסיקה את חשיבותו של הפסטיבל כאי של אהבה, אחווה, צדק, שלום, הרמוניה, עזרה הדדית, פרחים ומוסיקה. ובכל זאת, הנה כמה דברים שאולי לא ידעתם על וודסטוק:

* ג'וני מיטשל, שכתבה את השיר Woodstock, לא היתה נוכחת בכלל בפסטיבל עצמו
* בוב דילן לא הופיע בפסטיבל, בגלל התחייבות להופעה בפסטיבל האי ווייט שהתקיים כשבועיים אחרי וודסטוק
* רוב האמנים קיבלו תשלום – גדול מאוד לזמנו – של 15,000-$12,000 עבור ההופעה
* ג'ימי הנדריקס נשכר לנגן סט כפול, לכן עמד שכרו על $32,000, מה שהרתיח את האמנים האחרים
* בכל מקרה, רק אמנים מעטים קיבלו בסופו של דבר תשלום מלא עבור הופעתם בוודסטוק
* כחצי מיליון איש נכחו בפסטיבל. לפי ההערכות, עוד כחצי מיליון איש נתקעו בדרך, בעיקר בגלל פקק תנועה של יותר מ-30 קילומטר לפני מקום האירוע
* במועד בו היה אמור להתחיל הפסטיבל, עדיין לא הצליחו אמנים להגיע לאיזור הבמה. היחיד שהגיע בזמן היה הזמר ריצ'י הייבנס. מארגני הפסטיבל הכריחו את הייבנס להופיע (לבד, עם גיטרה אקוסטית) במשך שלוש שעות, עד שיתר האמנים יגיעו
* למארגנים נדרשו כמה חודשים ו-$100,000 כדי לנקות את השטח מכל השאריות והאשפה שהשאירו באי הפסטיבל
* דו"ח רפואי: 3 אנשים מתו בפסטיבל (אחד מדריסת טרקטור, שניים ממנת יתר), 8 הפלות קרו בוודסטוק ומספר הצופים שנזקקו לטיפול רפואי: כ-5,000. שמועות טענו על מספר לידות שהתרחשו בשטח הפסטיבל
* רק בשנת 1980 החזירו מארגני הפסטיבל את כל חובותיהם ואיזנו את חשבונות הבנק שלהם. זה קרה בעיקר בזכות ההכנסות מהפצת הסרט "וודסטוק"
* אמנים שהופיעו בוודסטוק אך לא נכללו בסרט המקורי של הפסטיבל: דה באנד, גרייטפול דד, קרידנס קלירווטר ריבייבל, טים הארדין, ג'פרסון איירפליין, ג'וני ווינטר ועוד
* השיר האחרון שנוגן בפסטיבל וודסטוק: Hey Joe

ג'וני ווינטר מתראיין ל"59 מילים"

הוא נבחר ע"י  ה-Rolling Stone לאחד מ-100 הגיטריסטים הגדולים בהיסטוריה, הוא הופיע בפסטיבל וודסטוק וניגן עם מאדי ווטרס. ובחודש הבא הוא מגיע לישראל בפעם הראשונה. מספיק סיבות טובות לשאול כמה שאלות את ג'וני ווינטר האגדי.

 

 

JWל

שלום ג'וני, כבוד גדול לארח אותך בישראל. מה שלומך בימים אלה?

תודה, אני מרגיש בסדר גמור.

אתה מקליט ומופיע כבר מסוף שנות החמישים. איך אתה רואה את התקופה הזאת, שהובילה עד לאלבום הראשון שלך ב-1969?

נכון, ההקלטה הראשונה שלי היא משנת 59'. זו היתה תקופה מצויינת, הרבה פאן…

אילו אמנים השפיעו עליך כילד וכנער צעיר בדרום ארה"ב?

אמממ… מאדי ווטרס, רוברט ג'ונסון, צ'אק ברי, טי בון ווקר, אלמור ג'יימס… הקשבתי לכל החבר'ה האלה.

אתה יכול להסביר מה מבדיל את הבלוז של טקסס מזה של שיקגו או של המיסיסיפי דלתא?

לטקסס בלוז יש את המאפיינים שלו, אבל גם בתוכו יש כל מיני סגנונות: בליינד למון ג'פרסון ולייטנינ' הופקינס זה סגנון יותר כפרי – "קאנטרי בלוז", לעומת טי בון ווקר ואלברט קולינס שמנגנים בלוז יותר עירוני…ככה שאין סגנון "טקסס בלוז" אחד. וגם בתוך הבלוז של שיקגו יש כמה סגנונות שונים – כמו שלא כל הבלוזיסטים משיקגו נשמעים אותו דבר.

בוא נלך קצת אחורה… לפני 44 שנים השתתפת בפסטיבל וודסטוק. מה הזיכרון החזק ביותר שיש לך מהאירוע?

אווו… הרבה בוץ… המון בוץ! הרבה בלגן, מאוד לא מאורגן, אבל היה כיף גדול. והיה לי מזל לנגן בזמן שלא ירד גשם…

חבל שההופעה שלך לא הופיעה בסרט…

אני הייתי בחלק השני, לא בחלק הראשון (מתכוון למהדורת "40 שנה לוודסטוק" של הסרט, שיצאה ב-DVD בשנת 2009)

johnny winter2

אתה מרגיש איזושהי התפתחות בז'אנר הבלוז בעשור-שניים האחרונים, או שהבלוז קפא בזמן והפך למוצג מוזיאוני?

הבלוז עדיין מתפתח, אבל הוא לא טוב כמו שהוא היה בשנות החמישים והשישים.

למה?

אין לי מושג למה. פשוט אין היום בסביבה אנשים כמו טי בון ווקר, מאדי ווטרס…

באלבום האחרון שלך, Roots, שיתפת פעולה עם אמנים כמו וורן היינס, דרק טראקס וסוזן טדסקי, בין היתר. מי הגיטריסטים האהובים עליך כרגע?

ובכן, החבר'ה האלה, יחד עם עוד כמה, הם הפייבוריטים שלי כרגע, לכן בחרתי אותם במיוחד לנגן איתי באלבום.

האם אתה מוצא זמן להקשיב למוסיקה חדשה?

אני לא אוהב את רוב המוסיקה החדשה. אני מקשיב לפעמים, אבל לא ממש אוהב את זה. כשיש לי קצת זמן פנוי אני מקשיב לחבר'ה הוותיקים, מהפיפטי'ז ומהסיקסטי'ז.

JW3

אתה כבר יודע איזה רפרטואר תנגנו בהופעה כאן בארץ?

בסיבוב הזה רשימת השירים פחות או יותר דומה בכל הופעה, אז אני יודע פחות או יותר בדיוק אילו שירים נעשה.

מתי יצא האלבום הבא Roots2?

אני מעריך שתוך כמה חודשים הוא ייצא. משהו כמו חצי שנה בטח.

ואיזה חומר ייכלל בו?       

כולו יהיה מורכב מקאברים, תהיה למשל גירסה של Long Tall Sally של ליטל ריצ'ארד, Blue Monday של פאטס דומינו וגם Sweet Thing של בי. בי. קינג ויתארחו בו הרבה נגני בלוז גדולים, שלא הספיקו להיכנס ל-Roots הראשון…

לסיום: משהו להגיד למעריצים בישראל?

פשוט תבואו להופעה, תעשו חיים ותיהנו! מאוד מרגש אותי לבוא לישראל בפעם הראשונה.

 

תמונה אחת שווה: אלווין לי בישראל

אלווין לי, גיטריסט הבלוז הבריטי הגדול ומנהיג להקת Ten Years After, נפטר לפני כשבועיים.

הנה תמונה שלו שצילמתי בקיץ 1985, במסגרת "פסטיבל הכוכבים" שהתקיים באיצטדיון רמת גן.

Alvin Lee Israel 1985